1約押設計安排押沙龍回來洗魯雅的兒子約押知道王的心想念押沙龍，
1וידע יואב בן צריה כי לב המלך על אבשלום׃
2就派人到提哥亞去，從那裡帶了一位聰明的婦人來，對她說：“你要假裝居喪的，穿上喪服，不要用油膏抹身體。要裝成一個為死者居喪很久的婦人。
2וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת׃
3然後進去見王，對他這樣這樣說。”於是約押把要說的話教了她。
3ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה׃
4提哥亞婦人進去見王，俯伏在地，叩拜他，說：“王啊！求你幫助我。”
4ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך׃
5王問她：“你有甚麼事呢？”她回答：“我實在是個寡婦，我的丈夫死了。
5ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אישי׃
6婢女有兩個兒子；有一天，他們兩人在田裡打架，當時沒有人勸開他們，這個就擊打那個，竟把他打死了。
6ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו׃
7看哪！現在全家族的人都起來攻擊婢女，說：‘你要把那擊殺他兄弟的兇手交出來，好讓我們把他處死，以償他兄弟的命，也可以滅絕那繼承產業的。’這樣他們要使我所剩下的炭火也都熄滅了，不讓我丈夫在這世上留下名字，或留下後代。”
7והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה׃
8王對那婦人說：“你回家去吧！我必為你下令辦這件事。”
8ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך׃
9提哥亞婦人又對王說：“我主我王，願這罪歸於我和我父的家；願王和王的王位與這罪無關。”
9ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי׃
10王說：“對你說這事的，你就把他帶到我這裡來，他必不會再打擾你了。”
10ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך׃
11婦人說：“願王記念耶和華你的 神，不許報血仇的人多行殺戮，免得他們滅絕我的兒子。”王說：“我指著永活的耶和華起誓，你的兒子連一根頭髮也不會落在地上。”
11ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה׃
12那婦人又說：“請允許婢女對我主我王再說一句話。”王說：“你說吧。”
12ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי׃
13婦人說：“你為甚麼想出這樣的事來陷害 神的子民呢？王說了這話，如果不讓自己逃亡的人回來，就是個有罪的人了。
13ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו׃
14我們都是必死的，像水潑在地上不能收回來一樣；但 神並不取去人的命，反而設法使逃亡的人不致永遠離開他逃亡。
14כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח׃
15現在我來對我主我王說這話，是因為眾民使我害怕，所以婢女想：‘現在我要對王說，也許王會成全婢女所求的。’
15ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו׃
16人要把我和我的兒子從 神的產業上一同消滅，也許王會垂聽，會把婢女從那人的手下救出來。
16כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים׃
17婢女又想：‘我主我王的話必能使我得安慰，因為我主我王像 神的使者一樣，能分辨是非。願耶和華你的 神與你同在。’”
17ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך׃
18王對那婦人說：“我要問你一句話，請你不要瞞我。”婦人回答：“我主我王，請說！”
18ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר נא אדני המלך׃
19王問：“這一切都是約押一手安排的嗎？”婦人回答：“我指著我主我王起誓，王所說的絲毫不差。這正是王的僕人約押吩咐我的，這一切話也都是他教婢女說的。
19ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה׃
20王的僕人約押這樣作，為要挽回這件事。我主有智慧，像 神使者的智慧一樣，能知道世上的一切事。”
20לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשר בארץ׃
21王對約押說：“看哪！這事我已經同意了。你去把那年輕人押沙龍帶回來吧！”
21ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את הנער את אבשלום׃
22約押就面伏於地，叩拜王，為王祝福；又說：“今天你僕人知道在我主我王眼前蒙了恩寵，因為王成全了你僕人所求的。”
22ויפל יואב אל פניו ארצה וישתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו׃
23於是約押起來，往基述去，把押沙龍帶回耶路撒冷。
23ויקם יואב וילך גשורה ויבא את אבשלום ירושלם׃
24王說：“讓他回自己的家裡去，不要見王的面。”押沙龍就轉回自己的家裡去，沒有見王的面。
24ויאמר המלך יסב אל ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל ביתו ופני המלך לא ראה׃
25押沙龍的儀表及其子女在全以色列中，沒有一個人像押沙龍那樣英俊，得人稱讚，從腳底到頭頂，都沒有一點缺陷。
25וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום׃
26他每年年底剪髮一次，因為他頭上的頭髮太厚，所以把它剪下來；他把頭髮剪下來以後，總是把頭髮稱一稱；按照王的法碼重約兩公斤。
26ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך׃
27押沙龍生了三個兒子，一個女兒。女兒名叫他瑪，是個容貌美麗的女子。
27ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה׃
28大衛召見押沙龍和好如初押沙龍在耶路撒冷住了兩年，都沒有見王的面。
28וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה׃
29押沙龍派人去叫約押來，要託他去見王，約押卻不肯來見他。他第二次再派人去叫他，他還是不肯來。
29וישלח אבשלום אל יואב לשלח אתו אל המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא׃
30於是押沙龍對僕人說：“你們看，約押的一塊田和我相鄰，田裡有大麥。你們去放火燒田！”押沙龍的僕人就放火把那塊田燒了。
30ויאמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שערים לכו והוצתיה באש ויצתו עבדי אבשלום את החלקה באש׃
31於是約押起來，到了押沙龍的家，問他：“你的僕人為甚麼放火燒了我那塊田呢？”
31ויקם יואב ויבא אל אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדך את החלקה אשר לי באש׃
32押沙龍回答約押：“看哪，我派人去見你，說：‘請你到這裡來，我要託你去見王，替我說：“我為甚麼從基述回來呢？我若是還留在那邊，會覺得更好。”’現在，我要見王的面，如果我有罪，任由他把我殺死好了。”
32ויאמר אבשלום אל יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל המלך לאמר למה באתי מגשור טוב לי עד אני שם ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני׃
33於是約押進去見王，把這事告訴了他，王就召見押沙龍。押沙龍進去見王，在王面前臉伏在地拜他，王就與押沙龍親嘴。
33ויבא יואב אל המלך ויגד לו ויקרא אל אבשלום ויבא אל המלך וישתחו לו על אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום׃