1 神揀選以色列人我在基督裡說的是實話，並沒有撒謊，因為我的良心在聖靈裡一同為我作證；
1אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃
2我大大憂愁，心裡常常傷痛。
2כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי׃
3為我的同胞，就是我骨肉之親，就算自己受咒詛，與基督隔絕，我也甘心。
3כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי׃
4他們是以色列人：嗣子的名分、榮耀、眾約、律法、敬拜的禮儀和各樣的應許，都是他們的。
4אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות׃
5蒙揀選的列祖也是他們的祖宗；按肉身來說，基督也是出自他們這一族。其實，他是在萬有之上，永遠受稱頌的 神。阿們。
5ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן׃
6當然，這不是說 神的話落了空，因為出自以色列的，不都是以色列人；
6אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה׃
7也不因為他們是亞伯拉罕的後裔，就都成為他的兒女，只有“以撒生的，才可以稱為你的後裔”，
7ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע׃
8這就是說，肉身生的兒女並不是 神的兒女，只有憑著應許生的兒女才算是後裔。
8כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע׃
9因為所應許的話是這樣：“明年這個時候我要來，撒拉必定生一個兒子。”
9כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן׃
10不但如此，利百加也是這樣：既然從一個人，就是從我們的祖宗以撒懷了孕，
10ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו׃
11雙生子還沒有生下來，善惡也沒有行出來（為要堅定 神揀選人的旨意，
11כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא׃
12不是由於行為，而是由於那呼召者）， 神就對她說：“將來大的要服事小的。”
12נאמר לה כי רב יעבד צעיר׃
13正如經上所記的：“我愛雅各，卻惡以掃。”
13ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי׃
14既是這樣，我們可以說甚麼呢？ 神不公平嗎？絕對不會！
14אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה׃
15因為他對摩西說：“我要憐憫誰，就憐憫誰；我要恩待誰，就恩待誰。”
15כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃
16這樣看來，既不是出於人意，也不是由於人為，只在於那憐憫人的 神。
16ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם׃
17經上有話對法老說：“我把你興起來，是要藉著你顯出我的大能，並且使我的名傳遍全地。”
17כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃
18這樣看來，他願意憐憫誰就憐憫誰，願意誰剛硬就使誰剛硬。
18ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו׃
19 神顯出忿怒又施行憐憫這樣，你會對我說：“那麼他為甚麼責怪人呢？有誰抗拒他的旨意呢？”
19וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב׃
20你這個人哪，你是誰，竟敢跟 神頂嘴呢？被造的怎麼可以對造他的說：“你為甚麼把我做成這個樣子呢？”
20אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני׃
21陶匠難道沒有權用同一團的泥，又做貴重的、又做卑賤的器皿嗎？
21אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון׃
22如果 神有意要顯明他的忿怒，彰顯他的大能，而多多容忍那可怒、預備遭毀滅的器皿，
22ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון׃
23為了要使他豐盛的榮耀，彰顯在那蒙恩、早已預備要得榮耀的器皿上，這又有甚麼不可呢？
23להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד׃
24這器皿就是我們這些不但從猶太人中，也從外族人中蒙召的人。
24והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים׃
25就如 神在何西阿書上說的：“我要稱那不是我子民的為我的子民，那不蒙愛的為蒙愛的；
25כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה׃
26從前在甚麼地方對他們說：你們不是我的子民，將來就在那裡稱他們為永活 神的兒子。”
26והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃
27以賽亞指著以色列人大聲說：“以色列子孫的數目雖然多如海沙，得救的不過是剩下的餘數；
27וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃
28因為主必在地上迅速而徹底地成就他的話。”
28כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ׃
29又如以賽亞早已說過的：“如果不是萬軍之主給我們存留後裔，我們早就像所多瑪和蛾摩拉一樣了。”
29וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃
30以色列人因為不信而絆倒既是這樣，我們還有甚麼可說的呢？那不追求義的外族人卻得了義，就是因信而得的義。
30ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃
31但以色列人追求律法的義（“律法的義”原文作“義的律法”），卻達不到律法的要求。
31וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃
32這是甚麼緣故呢？因為他們不憑信心，只靠行為。他們絆倒在那絆腳石上，
32ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃
33正如經上所記：“看哪，我在錫安放了一塊絆腳石，是絆倒人的磐石；信靠他的人，必不致失望。”
33ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃