1我自己决定了，到你们那里去的时候，不再是忧愁的。
1ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת׃
2如果我使你们忧愁，除了那因我而忧愁的人以外，谁能使我快乐呢？
2כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי׃
3我写了这样的信，免得我来的时候，应该使我快乐的人反而使我忧愁；我深信你们众人都以我的喜乐为你们的喜乐。
3וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם׃
4我从前心里痛苦难过，流着眼泪写信给你们，并不是要使你们忧愁，而是要你们知道我是多么爱你们。
4כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם׃
5饶恕犯罪的弟兄如果有人使人忧愁，他不是使我忧愁，而是使你们众人都有一点忧愁；我只说有一点，是避免说得过分。
5ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת׃
6这样的人受了许多人的责备，也就够了，
6ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃
7倒不如饶恕他，安慰他，免得他因忧愁过度而受不了。
7ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון׃
8所以，我劝你们要向他确实显明你们的爱心。
8על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה׃
9为这缘故，我写了那封信，要考验你们是不是凡事都顺从。
9כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון׃
10你们饶恕谁，我也饶恕谁；我所饶恕了的（如果我饶恕过什么），是为了你们在基督面前饶恕的，
10ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח׃
11免得撒但有机可乘，因为我们并不是不晓得他的诡计。
11פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו׃
12基督的馨香从前我为基督的福音到了特罗亚，虽然主给我开了门，
12ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו׃
13我心里仍然没有安宁，因为见不到提多弟兄。于是我辞别了那里的人，到马其顿去了。
13לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא׃
14感谢 神，他常常在基督里，使我们这些作俘虏的，列在凯旋的队伍当中，又借着我们在各地散播香气，就是使人认识基督。
14אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃
15因为无论在得救的人或灭亡的人中间，我们都是基督的馨香，是献给 神的。
15כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃
16对于灭亡的人，这是死亡的气味叫人死；对于得救的人，这却是生命的香气使人活。这些事谁够资格作呢？
16לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃
17我们不像那许多的人，为了图利而谬讲 神的道。相反地，我们讲话，是出于真诚，出于 神，是在 神面前、在基督里的。
17כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח׃