1智慧使人成功
1זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃
2智慧人的心向右，愚昧人的心偏左。
2לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃
3愚昧人连走路的时候，也显出无知；他对每一个人表现出他是个愚昧人（“他对每一个人表现出他是个愚昧人”或译：“他称每一个人都是愚昧的”）。
3וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃
4如果掌权者向你发怒，你不要离开原位，因为柔顺能免大过。
4אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃
5在日光之下我看见一件憾事，好像是出于官长无意的错误，
5יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃
6就是愚昧人得居众多高位，富有的人却处卑位。
6נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃
7我见过奴仆骑马，贵族却像奴仆一样在地上步行。
7ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃
8挖陷阱的，自己掉进去；拆墙垣的，有蛇来咬他。
8חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃
9采石的，被石打伤；劈柴的，被柴损害。
9מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃
10斧头若钝了，还不把斧刃磨快，就必多费力气；智慧的好处在于助人成功。
10אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃
11未行法术先被蛇咬，那么，法术对行法术的人就毫无用处。
11אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃
12智慧人的口，说出恩言；愚昧人的嘴，却吞灭自己。
12דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃
13愚昧人的话开头是愚昧，结尾是邪恶狂妄。
13תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃
14愚昧人多言多语。人不知道将来会有什么事，谁能告诉他死后会发生什么事呢？
14והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃
15愚昧人的劳碌徒使自己困乏，他连怎样进城也不知道。
15עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃
16邦国啊，如果你的王是个孩童，而你的大臣又一早吃喝宴乐，你就有祸了。
16אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃
17邦国啊，如果你的王是贵冑之子，而你的大臣又按时吃喝，为要得力，不为醉酒，你就有福了。
17אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃
18房顶塌下是因为懒惰，房屋滴漏是因为懒得动手。
18בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃
19设宴是为欢笑，酒能使人生快活，金钱能解决万事。
19לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃
20不要在意念中咒骂君王，也不要在卧房中咒骂财主，因为空中的飞鸟会传声，有翅膀的会述说这事。
20גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃