1以色列人在埃及的罪行
1ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני׃
2耶和华的话临到我说：
2ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
3“人子啊！你要告诉以色列的长老，对他们说：‘主耶和华这样说：你们来求问我吗？我指着我的永生起誓，我必不让你们求问我。这是主耶和华的宣告。’
3בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה׃
4人子啊，你要审问他们吗？要审问他们吗？你要使他们知道他们列祖那些可憎的事，
4התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃
5对他们说：‘主耶和华这样说：在我拣选以色列的日子，我向雅各家的后裔举手起誓，又在埃及地向他们显现。我向他们举手起誓说：我是耶和华你们的 神。
5ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם׃
6那日，我向他们举手起誓，要把他们从埃及地领出来，到我为他们所选定的流奶与蜜之地，就是万邦中最荣美的地。
6ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃
7我对他们说：你们各人要拋弃你们眼中那些可憎的像，不可因埃及的偶像玷污自己：我是耶和华你们的 神。
7ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם׃
8但是他们背叛了我，不肯听从我；他们各人没有拋弃他们眼中那些可憎的像，没有离弃埃及的偶像。”’那时我说，我要把我的烈怒倾倒在他们身上，在埃及地向他们完全发尽我的怒气。
8וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים׃
9然而我为了我名的缘故没有这样作，免得我的名在他们寄居的列国的人眼中被亵渎，我把他们从埃及地领出来，在列国的人眼前向他们显现。
9ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃
10在旷野的罪行“‘这样我把他们从埃及地领了出来，带到旷野。
10ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר׃
11我把我的律例赐给他们，把我的典章指示他们；人如果遵行，就必因此活着。
11ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם׃
12我又把我的安息日赐给他们，作我与他们之间的凭据，使他们知道我是使他们分别为圣的耶和华。
12וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם׃
13可是以色列家在旷野背叛了我，没有遵行我的律例，弃绝了我的典章（人如果遵行这些，就必因此活着），大大亵渎了我的安息日，那时我说我要把我的烈怒倒在他们身上，在旷野把他们灭绝。
13וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃
14然而我为了我名的缘故没有这样作，免得我的名在列国的人眼中被亵渎；我曾在他们眼前把以色列人领出来。
14ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם׃
15我在旷野也曾经向他们举手起誓，必不领他们到我赐给他们的流奶与蜜之地，就是万邦中最荣美的地。
15וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃
16因为他们弃绝了我的典章，没有遵行我的律例，亵渎了我的安息日；他们的心随从自己的偶像。
16יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך׃
17虽然这样，我的眼还是顾惜他们，不毁灭他们；我没有在旷野把他们灭绝。
17ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר׃
18“‘我在旷野对他们的儿女说：不要遵行你们祖先的律例，不要谨守他们的典章，也不要因他们的偶像玷污自己。
18ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו׃
19我是耶和华你们的 神；你们要遵行我的律例，谨守我的典章，把它们实行出来。
19אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם׃
20你们要把我的安息日分别为圣，作我与你们之间的凭据，使你们知道我是耶和华你们的 神。
20ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃
21可是他们的儿女背叛了我，没有遵行我的律例，也没有谨守实行我的典章（人如果遵行这些律例典章，就必因此活着），亵渎了我的安息日；那时我说我要把我的烈怒倒在他们身上，在旷野向他们发尽我的怒气。
21וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃
22然而我为了我名的缘故缩手，没有这样作，免得我名在列国的人眼中被亵渎；我曾在他们眼前把以色列人领出来。
22והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם׃
23我在旷野也曾经向他们举手起誓，要把他们分散在列国，四散在万邦；
23גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃
24因为他们没有遵守我的典章，弃绝了我的律例，亵渎了我的安息日，他们的眼目注视着他们祖先的偶像。
24יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃
25因此，我也把不好的律例和不能借以存活的典章赐给他们；
25וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם׃
26他们使所有头生的都经火作供物，所以我让他们玷污自己，好叫他们惊惶，知道我是耶和华。’
26ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה׃
27在迦南的罪行“因此，人子啊！你要告诉以色列家，对他们说：‘主耶和华这样说：你们的列祖在对我不忠的这事上亵渎了我。
27לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃
28我领他们到了我曾经举手起誓要赐给他们的那地，他们看见各高山和茂盛的树林，就在那里献祭，在那里奉上惹我发怒的供物，也在那里献上馨香的祭，并且在那里浇上他们的奠祭。’
28ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם׃
29我问他们：‘你们所去的那高处是什么地方？’于是那高处的名字叫巴麻，直到今日。
29ואמר אלהם מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה׃
30因此，你要对以色列家说：‘主耶和华这样说：你们还照着你们祖先所行的玷污自己吗？仍随着他们可憎的偶像行邪淫吗？
30לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים׃
31你们奉上供物，使你们的儿子经火，用你们的一切偶像玷污自己，直到今日。以色列家啊，我怎能让你们向我求问呢？主耶和华说：我指着我的永生起誓：我决不让你们向我求问。这是主耶和华的宣告。
31ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם׃
32你们说：我们要像列国的人，像列邦的各族一样去事奉木头和石头。你们心里所起的这意念，必不能成就。
32והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן׃
33重归故土的应许“‘我指着我的永生起誓：我必用大能的手，伸出来的膀臂，以及倒出来的烈怒，统治你们。这是主耶和华的宣告。
33חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם׃
34我必用大能的手，伸出来的膀臂，以及倒出来的烈怒，把你们从万族中领出来，从你们所分散到的列邦招聚你们。
34והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה׃
35我要把你们带到万族的旷野，在那里当面审判你们。
35והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים׃
36我怎样在埃及地的旷野审判你们的祖先，也必怎样审判你们。这是主耶和华的宣告。
36כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה׃
37我必使你们从牧人的杖下经过，使你们进入盟约的约束。
37והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃
38我必从你们中间除净那些背叛和得罪我的人，我虽把他们从寄居之地领出来，可是他们不得进入以色列地；这样，你们就知道我是耶和华。
38וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה׃
39以色列家啊，至于你们，主耶和华这样说：你们各人去事奉自己的偶像吧！只是将来你们必要听从我，不可再以你们的供物和偶像亵渎我的圣名。
39ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם׃
40在我的圣山，就是在以色列的高山，以色列全家所有的人都要在那地事奉我；我要在那里悦纳他们；在那里向你们要举祭和初熟的土产，以及一切圣物。这是主耶和华的宣告。
40כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם׃
41我从万族中把你们领出来，从你们所分散到的列邦召集你们的时候，我必悦纳你们，好像悦纳馨香的祭一样。我要在列国的人眼前，在你们中间显为圣。
41בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים׃
42我领你们进入以色列地，就是进入我曾经举手起誓要赐给你们祖先的地以后，你们就知道我是耶和华。
42וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם׃
43在那里你们要想起你们玷污自己的所作所为，又要为了自己所行的一切恶事而厌恶自己。
43וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם׃
44以色列家啊！为了我名的缘故，我没有照着你们的恶行和败坏的行为待你们，这样，你们就知道我是耶和华。这是主耶和华的宣告。’”
44וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה׃
45焚烧树林的比喻耶和华的话临到我说：
45ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
46“人子啊！你要面向南方，向南面发言，说预言攻击南地田野的树林，
46בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב׃
47对南地的树林说：‘你要听耶和华的话，主耶和华这样说：看哪！我要在你中间点起火来，吞灭你中间所有青绿和枯干的树；猛烈的火焰必不熄灭；从南到北遍地都要烧焦。
47ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה׃
48所有的人都必看见是我耶和华使这火燃起来；这火必不熄灭。’”
48וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃
49于是我说：“啊，主耶和华啊！人都指着我说：‘这人不是在说比喻吗？’”（本章第45-49节在《马索拉抄本》为21:1-5）
49ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃