1以色列重归故土
1כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב׃
2以色列人必把他们带回自己的国土去，以色列家必在耶和华所赐的地上得着这些外族人作仆婢；也要掳掠那些掳掠过他们的，并且统治那些欺压过他们的。
2ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם׃
3讥讽巴比伦之歌耶和华使你脱离痛苦、愁烦、被迫作的苦工，得享安息的日子，
3והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך׃
4你必唱出这首诗歌来讽刺巴比伦王，说：“欺压人的，怎么止息了呢！强暴怎么止住了呢！
4ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃
5耶和华折断了恶人的杖和统治者的棒，
5שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃
6就是那在忿怒中不住击打众民、在怒气中管辖列国、毫无抑制地施行迫害的。
6מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃
7现在全地都平静安息，各人都发声欢呼。
7נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃
8连松树和黎巴嫩的香柏树都因你欢乐，说：‘自从你躺下以后，再没有砍伐的人上来砍伐我们了。’
8גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו׃
9地下的阴间因你震动，并迎接你的来临；又因你而唤醒了所有曾在地上作过领袖的阴魂；又使所有曾在列国中作君王的，都离位站起来。
9שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃
10他们都必答话，对你说：‘你也变为衰弱，像我们一样吗？你也与我们相似吗？’
10כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃
11你的威势和你的琴瑟音乐，都被带下阴间了；你下面铺的是虫，上面盖的是蛆。
11הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃
12明亮之星、清晨之子啊！你怎么从天上坠落？你这倾覆列国的，怎么被砍倒在地上？
12איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃
13你心里曾说：‘我要升到天上，我要高举我的宝座到 神的众星之上，我要坐在聚会的山上，在北方的极处。
13ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון׃
14我要升到云的高处，我要使自己像那至高者一般。’
14אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃
15然而，你却被拋下阴间，落到坑中的极处。
15אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃
16那些看见你的，都必定睛看你，他们必注视着你，说：‘那使大地震动，使列国摇撼，
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
17使世界如同荒野，倾覆城镇，又不释放囚犯的，就是这人吗？’
17שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃
18列国的君王都在荣耀中安睡，各在自己的坟墓里。
18כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃
19但你要从你的坟墓中被逐出，好像一根被厌弃的树枝，你被那些遭刀剑所杀的人掩盖，就是那些被拋到坑中石头那里的人。你就像一具遭人践踏的尸体。
19ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃
20你必不得与别的君王同葬，因为你败坏了你的国，杀戮了你的人民；愿那些恶人的后裔永远不被人提说。
20לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃
21因为他们的祖宗犯了罪孽，你们要为他的子孙预备屠杀之处；不要让他们兴起来，占有地土，在世上布满城镇。”
21הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃
22万军之耶和华说：“我必兴起攻击他们，把巴比伦的名号、所剩余的人，以及后裔子孙，都一同剪除。”这是耶和华说的。
22וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה׃
23“我必使巴比伦被箭猪所占，又使它变为泥沼之地；我必用毁灭的扫帚把它扫净。”这是万军之耶和华说的。
23ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות׃
24万军之耶和华起了誓，说：“我怎样想，事就怎样成就；我怎样计划，事就怎样立定，
24נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום׃
25就是在我的地上粉碎亚述人，在我的山上践踏他们；他们所加的轭必离开以色列人，他们所加的重担必离开以色列人的肩头。”
25לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור׃
26这就是对全地所定的旨意，就是向列国伸出的手。
26זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים׃
27因为万军之耶和华决定的事，谁能阻拦呢？他的手伸了出来，谁能使他收回呢？
27כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה׃
28亚哈斯王去世的那一年，有以下的默示：
28בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה׃
29预言非利士地的灾祸非利士全地啊！不要因为那击打你们的杖折断了就欢喜，因为从蛇的根必生出毒蛇来，它所生的，是会飞的蛇。
29אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף׃
30最贫寒的人必有食物吃，贫乏人必安然躺卧；我必用饥荒毁灭你的根，你余剩的人，必被饥荒所杀。
30ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃
31城门啊，要哀号！城镇啊，要呼叫！非利士全地啊，要战栗发软！因为有烟从北方来，在他的行伍中没有离队逃走的。
31הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו׃
32人要怎样回答外族的使者呢？要说：“耶和华建立了锡安，他子民中的困苦人必在其中避难。”
32ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃