1预言旱灾
1אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות׃
2“犹大悲哀，她的城镇（“城镇”原文作“城门”）衰落，人人都坐在地上悲伤痛哭；耶路撒冷的哀声上达于天。
2אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃
3他们的显贵差派童仆去打水；童仆来到池边，却找不到水，就拿着空的器皿回来；他们失望难过，蒙着自己的头。
3ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃
4土地干裂，因为地上没有雨水；农夫失望，都蒙着自己的头。
4בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃
5甚至母鹿在田野生产了小鹿，也得把它丢弃，因为没有青草。
5כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא׃
6野驴站在光秃的高冈上，像野狗喘着气；它们双目发呆，因为没有青草。”
6ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃
7“耶和华啊！即使我们的罪孽指证我们，还求你因你名的缘故施行拯救。我们实在多次背道，得罪了你。
7אם עונינו ענו בנו יהוה עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו׃
8以色列的盼望啊！以色列遭难时的拯救者啊！你为什么在本地像一个寄居的人，又像个只住宿一夜的旅客呢？
8מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון׃
9你为什么像个受惊的人，又像个不能拯救人的勇士呢？耶和华啊！你是在我们中间，我们是称为你名下的人，求你不要离弃我们。”
9למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל תנחנו׃
10耶和华论到这人民这样说：“他们喜爱这样流荡，不约束自己的脚；因此耶和华不悦纳他们，现在就要记念他们的罪孽，并要惩罚他们的罪恶。”
10כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם׃
11耶和华对我说：“不要为这人民祈求好处；
11ויאמר יהוה אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה׃
12即使他们禁食，我也不会听他们的呼求；即使他们献上燔祭和素祭，我也不会悦纳；我却要用刀剑、饥荒和瘟疫去灭尽他们。”
12כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם׃
13假先知的收场我就说：“唉，主耶和华啊！你看，那些先知常对他们说：‘你们必不会看见刀剑，也必不会有饥荒；因为我耶和华要在这地方赐给你们恒久的平安。’”
13ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה׃
14耶和华对我说：“那些先知借我的名说假预言；我并没有差遣他们，没有吩咐他们，也没有向他们说话。他们对你们所预言的，是虚假的异象、占卜的预兆、虚无的事，和他们自己心里的诡诈。”
14ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים לכם׃
15因此，耶和华这样说：“关于那些借我名说预言的先知，我并没有差遣他们，他们竟说：‘这地必不会有刀剑和饥荒。’那些先知必被刀剑和饥荒灭绝。
15לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה׃
16至于那些听他们说预言的人民，必因刀剑和饥荒被拋弃在耶路撒冷的街上，没有人埋葬他们，也没有人埋葬他们的妻子和儿女。我必要把他们作恶应得的报应倒在他们身上。
16והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם׃
17耶利米为人民哀痛“你要对他们说这话：‘愿我的眼泪直流，日夜不停；因为我的同胞（“同胞”原文作“人民的处女”）遭受极大的毁灭，受到很严重的打击。
17ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאד׃
18如果我出到田间，就看见那些被刀剑所杀的人；如果我走进城里，就看见因饥荒而来的各种疾病。连先知和祭司也流亡到他们素不认识的地方。’”
18אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו׃
19你真的弃绝犹大吗？你真的讨厌锡安吗？你为什么击打我们，使我们无法医治呢？我们期待平安，却得不到好处；期待得医治的时候，不料，只有惊慌。
19המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃
20耶和华啊！我们承认我们的罪恶，和我们列祖的罪孽；我们实在得罪了你。
20ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך׃
21求你为你名的缘故，不要厌弃我们！不要叫你荣耀的宝座蒙羞！求你记念你和我们所立的约，不要废除！
21אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו׃
22列国虚无的偶像中，有可以降雨的吗？天能自降甘霖吗？耶和华我们的 神啊！能够这样作的，不是只有你吗？所以我们仰望你，因为这一切都是你所作的。
22היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה׃