1犹大的罪触怒 神
1חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם׃
2他们的儿女也怀念着那些在各高冈上、在繁茂树旁的祭坛和亚舍拉。
2כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות׃
3我在田野的山哪！因你在四境之内所犯的罪，我必把你的财产、一切宝物和你的邱坛，给敌人作掠物。（本节或译：“因你在四境之内所犯的罪，我必把我在田野的山、你的财产、一切宝物和你的邱坛，给敌人作掠物。”）
3הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך׃
4因你自己的缘故，我赐给你的产业，你必失掉；我必使你在你不认识的地方，服事你的仇敌；因为你们惹起我的怒火，我的怒火必燃烧到永远。”
4ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד׃
5靠主得福耶和华这样说：“倚靠世人，恃凭肉体为自己的力量，心里偏离耶和华的，这人该受咒诅。
5כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו׃
6他必像沙漠中的灌木，福乐来到，他也必看不见，却要住在旷野干旱之地、无人居住的咸地。
6והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃
7但倚靠耶和华，以耶和华为他所信赖的，这人是有福的。
7ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו׃
8他必像一棵树，栽种在水边，树根伸进河里；炎热来到，并不害怕，树叶仍然繁茂；在荒旱之年，它不挂虑，并且不断结果子。”
8והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃
9人心诡诈，求主鉴察人心比万物都诡诈，无法医治；谁能识透呢？
9עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃
10“我耶和华是察透人心，试验人肺腑的，要照着各人的行为，和各人所作的事应得的结果报应各人。”
10אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו׃
11使用不公正的方法发财的，就像一只鹧鸪孵了不是自己所生的蛋；到了中年，那财富必离开他，最后他必成为一个愚昧人。
11קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל׃
12我们的圣所是荣耀的宝座，从起初就矗立在高处。
12כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו׃
13耶和华以色列的盼望啊！离弃你的，都必蒙羞；偏离你（“你”原文作“我”）的，他们的名字必写在沙土上，因为他们离弃了耶和华这活水的源头。
13מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה׃
14耶和华啊！求你医治我，我就得医治；求你拯救我，我就得拯救；因为你是我所赞美的。
14רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה׃
15看哪！他们常常对我说：“耶和华的话在哪里？使它应验（“应验”原文作“来”）吧！”
15הנה המה אמרים אלי איה דבר יהוה יבוא נא׃
16至于我，我没有急忙离弃那跟从你作牧人的职分（“我没有急忙离弃那跟从你作牧人的职分”有古译本作“我没有催逼你降灾祸”），也没有想望灾难的日子，这是你知道的；我嘴里所出的话都在你面前。
16ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה׃
17求你不要使我因你惊恐，在灾祸的日子，你是我的避难所。
17אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה׃
18愿那些迫害我的蒙羞，却不要叫我蒙羞；愿他们惊恐，却不要使我惊恐；求你使灾祸的日子临到他们，加倍毁灭他们。
18יבשו רדפי ואל אבשה אני יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם׃
19谨守安息日耶和华对我这样说：“你去站在犹大列王出入的城门（“城门”原文作“人民城门”），又站在耶路撒冷的各城门口，
19כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם׃
20对他们说：‘耶路撒冷诸王、犹大众民和所有进入这些城门的犹大居民哪！你们要听他耶和华的话。
20ואמרת אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וכל יהודה וכל ישבי ירושלם הבאים בשערים האלה׃
21耶和华这样说：为了自己的性命，你们要谨慎，不可在安息日挑担子，不可挑进耶路撒冷的城门。
21כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם׃
22也不可在安息日从你们家里挑担子出来；什么工都不可作，却要守安息日为圣日，正如我吩咐你们列祖的。
22ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם׃
23你们的列祖却没有听从，毫不在意，反而硬着颈项不肯听，不受管教。’”
23ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע ולבלתי קחת מוסר׃
24耶和华宣告说：“但如果你们真心听从我，不在安息日挑担子进入这城的城门，并且守安息日为圣日，在那日不作任何工作；
24והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה׃
25这样，就必有坐大卫王位的列王，并有众领袖随着，进入这城的城门；列王和众领袖乘着车，骑着马，跟犹大人和耶路撒冷的居民一同进入这城。这城必永远有人居住。
25ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר הזאת לעולם׃
26必有人从犹大的各城和耶路撒冷周围的各处，从便雅悯地、低地、山地和南地而来；他们带着燔祭、平安祭、素祭、乳香和感恩祭到耶和华的殿里去。
26ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן השפלה ומן ההר ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה ומבאי תודה בית יהוה׃
27但如果你们不听从我，不守安息日为圣日，仍在安息日挑担子，进入耶路撒冷的城门；这样，我就必在耶路撒冷的各城门点起火来，烧毁耶路撒冷的堡垒，没有人能够扑灭。”
27ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה׃