1以色列的不忠与背信
1ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2“你去在耶路撒冷人的耳中呼叫，说：‘耶和华这样说：你年轻时的恩爱，新婚时的爱情，你怎样在旷野、在未曾耕种之地跟从我，我都记得。
2הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃
3那时，以色列归耶和华为圣，作他初熟的土产。吞吃她的，都算为有罪，灾祸必临到他们。’”这是耶和华的宣告。
3קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה׃
4雅各家啊！以色列家的各族啊！你们要听耶和华的话。
4שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל׃
5耶和华这样说：“你们列祖在我身上究竟发现了什么不义，使他们远离我，随从虚无的偶像，自己也成了虚妄呢？
5כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃
6他们也不问：‘那领我们从埃及地上来，引导我们走过旷野，走过荒漠有深坑之地、干旱死荫之地、无人经过、无人居住之地的耶和华在哪里呢？’
6ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃
7我领你们进入这肥美之地，得吃其中的果子和美物；可是你们一进来，就玷污了我的地；你们使我的产业成为可憎恶的。
7ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃
8众祭司都不问：‘耶和华在哪里？’律法师不认识我，官长悖逆我，先知奉巴力的名说预言，跟从那无益的偶像。
8הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו׃
9因此，我要再跟你们争辩，也要跟你们的子孙争辩。”这是耶和华的宣告。
9לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב׃
10“你们尽管过到基提海岛察看，派人去基达仔细查考，看看曾有这样的事没有。
10כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃
11有哪一国把自己的神换掉呢？其实那些并不是神。我的子民竟把他们的荣耀，换了无益的偶像。
11ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃
12诸天哪！你们要因此震惊，要大大战栗，极其凄凉。”这是耶和华的宣告。
12שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃
13“因为我的子民作了两件恶事，就是离弃了我这活水的泉源，为自己凿了池子，是破裂不能存水的池子。
13כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃
14不忠的结果“以色列岂是奴隶，或是在家中生的奴仆呢？为什么竟成了掠物呢？
14העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז׃
15幼狮都向他咆哮，大声吼叫，使他的地荒凉，城中破毁，无人居住。
15עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃
16挪弗人和答比匿人也剃光了你的头顶。
16גם בני נף ותחפנס ירעוך קדקד׃
17你这不是自作自受吗？耶和华你的 神在路上引导你时，你却离弃了他。
17הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃
18现在，你为什么要到埃及去，喝西曷的水呢？你为什么要到亚述去，喝幼发拉底河的水呢？
18ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר׃
19你自己的罪恶要惩罚你，你背道的事必责备你。你当知道，也要明白，离弃耶和华你的 神，没有畏惧我的心，是邪恶的，是痛苦的。”这是主万军之耶和华的宣告。
19תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות׃
20以色列的罪恶“你从古时就折断了自己的轭，解开了自己的绳索，说：‘我不事奉你了。’你在每个高冈上，在每棵繁茂树下，蹲伏行淫。
20כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה׃
21我栽你时原是上等的葡萄树，是绝对纯种的；你怎么在我面前变为坏枝子，成了野葡萄呢？
21ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃
22你虽然用碱洗涤，多加肥皂，你罪孽的污渍仍留在我面前。”这是主耶和华的宣告。
22כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה׃
23“你怎么能说：‘我没有玷污自己，未曾跟从过巴力’呢？看看你在谷中的行径，想想你所作过的！简直像快捷的小雌驼，在路上乱闯；
23איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃
24又像惯在旷野的野驴，欲心一起就喘气，它春情发动，谁能抑制它呢？寻找它的都不必费力，在它的交配期间，必能找到它。
24פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃
25不要使你的脚赤露，你的喉咙干渴！你却说：‘没用的！因为我爱外族人的神，我要跟从他们！’
25מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך׃
26以色列该受的惩罚“贼被捉拿时怎样羞愧，以色列家和他们的君王、领袖、祭司和先知，也都怎样羞愧。
26כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃
27他们对木头说：‘你是我爸爸’；对石头说：‘你是生我的’。他们以背向我，不以脸向我；然而遭遇患难时却说：‘起来，救救我们吧！’
27אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃
28你为自己所做的神在哪里？你遭遇患难时，如果他们能救你，就让他们起来吧！犹大啊！你的城有多少，你的神也有多少！
28ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃
29你们为什么跟我争辩呢？你们都悖逆了我！”这是耶和华的宣告。
29למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה׃
30“我责打你们的儿女也是没用，因为他们不受管教。你们的刀剑，像灭命的狮子吞噬你们的先知。
30לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃
31这世代的人哪！你们要注意耶和华的话：‘对以色列人来说，难道我是旷野，或是黑暗的地方？我的子民为什么说：我们自由了，不再到你那里去了？
31הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך׃
32少女能忘记她的饰物吗？新妇能忘记她的华带吗？我的子民却忘记了我，这些日子无法数算。
32התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃
33你多么通晓门路，去寻求爱情！就连坏女人，你也可以把门路指教她们。
33מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכיך׃
34在你衣襟上又发现无辜穷人的血，并且你不是发现他们在挖窟窿时杀他们的。虽然这样，
34גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה׃
35你还说：我是无辜的，他的怒气必已离开我。看哪！我要审判你，因为你曾说：我没有犯罪！
35ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי׃
36你为什么要东奔西跑，改变你的路向呢？你必因埃及蒙羞，像你从前因亚述受辱一样。
36מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור׃
37你必双手抱头从埃及出来，因为耶和华弃绝了你所倚靠的，你靠他们必不能成功。’”
37גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃