1呼召以色列和犹大悔改
1אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד׃
2如果你凭真理、公正、公义，指着永活的耶和华起誓；列国就必因耶和华蒙福，也必以他为荣。”
2ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו׃
3耶和华对犹大和耶路撒冷的人这样说：“你们要为自己开垦未经耕耘之地，却不要撒种在荆棘中！
3כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים׃
4犹大人和耶路撒冷的居民哪！你们要为了耶和华的缘故自行割礼，除去心里的污秽；不然，我的忿怒必因你们的恶行，如火一般发出来，无人能熄灭！”
4המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם׃
5“你们应当在犹大宣告，在耶路撒冷传扬，说：‘要在境内吹号。’高声呼叫，说：‘你们要集合起来，我们要进到坚固的城里去！’
5הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר׃
6要向锡安竖起旗号，赶快逃命，不可停留，因为我必使灾祸与严重的毁灭，从北方而来。”
6שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול׃
7狮子从它的密林中上来了，毁坏列国的已经动身，从他的本处出发，为要使你的地荒凉，使你的城市破毁，无人居住。
7עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב׃
8因此，你们应当披上麻布，痛哭哀号，因为耶和华的烈怒，还没有离开我们。
8על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו׃
9“到那日，君王和首领的勇气消失，祭司也要惊惶，先知都必诧异。”这是耶和华的宣告。
9והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו׃
10于是我说：“噢！主耶和华啊！你真的欺骗了这人民，也欺骗了耶路撒冷，说：‘你们必平安无事’，其实刀剑已经架在颈项上了！”
10ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש׃
11到那时，必有话对这人民和耶路撒冷说：“有一阵热风从旷野光秃的高冈，刮向我的子民（“我的子民”原文作“我子民的女子”），不是为簸散，也不是为扬净；
11בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר׃
12这过强的风要为我刮来，我就要向他们宣告我的判词。”
12רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם׃
13看哪！我必如密云涌聚，他的战车如旋风，他的马比鹰还快。我们有祸了，我们灭亡了！
13הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו׃
14耶路撒冷啊！洗净你心中的邪恶，使你可以得救！你心存恶念，要到几时呢？
14כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃
15因为有声音从但宣告，从以法莲山传出灾祸的警报。
15כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים׃
16“要向列国提说，向耶路撒冷宣扬：‘围攻的人从远地而来，向犹大的各城镇大声吶喊。
16הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם׃
17他们四面包围耶路撒冷，好像看守田地的人一样，因为耶路撒冷背叛了我。’”这是耶和华的宣告。
17כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה׃
18“你这一切灾祸是你的所作所为作成的，这就是你的恶果，实在是苦，直透心底。”
18דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃
19先知为 神的子民悲哀我的肺腑，我的肺腑啊！我绞痛欲绝。我的心哪！我的心在我里面颤抖，我不能缄默不语。我的灵啊！我听见了号角的声音，也听见了战争的吶喊。
19מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה׃
20毁灭的消息频传，因为全国尽都毁坏，我的帐棚忽然毁坏，我的幔子转瞬破裂。
20שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי׃
21我看见旗号要到几时呢？我听见号角的声音要到几时呢？
21עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃
22“我的子民愚妄，他们连我都不认识，是无知的儿女，没有悟性；他们有智慧行恶，却没有知识行善。”
22כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
23我观看地，地是空虚混沌；我仰视天，天上也全然无光。
23ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם׃
24我观看大山，它们尽都震动，小山也都摇来摇去。
24ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃
25我观看，毫无人迹；空中的飞鸟也逃掉了。
25ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו׃
26我观看，肥美田园变为荒野；在耶和华面前，就是在他烈怒之下，所有的城市都被拆毁。
26ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃
27因为耶和华这样说：“全国都必荒凉，我却不尽行毁灭。
27כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה׃
28因此，地要悲哀，天必昏暗。因为我说过，就不后悔；我定了意，决不改变。”
28על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה׃
29因着骑兵和弓箭手的响声，各城的人尽都逃跑。他们进入密林，爬上岩穴；各城都被撇下，无人住在其中。
29מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש׃
30你这被毁坏的啊！你在干什么？即使你穿上朱红色的服装，佩戴黄金饰物，用颜料画大你的眼睛，你自炫漂亮，也是白费的。爱你的人仍然鄙视你，他们都在寻索你的命！
30ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו׃
31我听到好像妇人产痛的叫声，正像生头胎孩子的妇人疼痛的叫声，就是锡安居民（“居民”原文作“女子”）的声音，他们喘着气，伸开双手，说：“哎！我有祸了！在那些杀人者跟前，我发昏了！”
31כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃