1预言耶路撒冷的败坏
1העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול׃
2美丽高贵的锡安居民（“居民”原文作“女子”），我必除灭你们。
2הנוה והמענגה דמיתי בת ציון׃
3牧人必带着他们的羊群，来到锡安那里，在城的四围支搭帐棚，各在自己的地方分别牧放羊群。”
3אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו׃
4“你们要备战攻击她！起来！我们趁着正午上去。唉！可惜日渐西沉，暮影拖长了！
4קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׃
5起来！我们趁着夜间上去，毁坏她的堡垒。”
5קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה׃
6因为万军之耶和华这样说：“砍下她的树木，筑垒攻打耶路撒冷；她是那该受惩罚的城，其中尽是欺压的事。
6כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה׃
7井怎样涌出水来，这城也怎样涌出恶来；城中常常听到强暴和毁灭的事，在我面前不断有病患与创伤。
7כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה׃
8耶路撒冷啊！应当受警戒，免得我的心与你疏远，免得我使你荒凉，成为无人居住之地。”
8הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃
9万军之耶和华这样说：“任凭他们像摘净葡萄一样对待以色列剩下的人；你要像摘葡萄的人，向枝子伸手，摘了又摘。”
9כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות׃
10我可以向谁说话，向谁警告，使他们可以听从呢？他们的耳朵未受割礼，不能听闻；看哪！他们以耶和华的话为羞辱，一点也不喜欢。
10על מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו בו׃
11因此，我心里充满耶和华的忿怒，无法容忍。”你要把我的忿怒向街上的孩童倾倒，又倾在联群集结的年轻人身上。夫妻一起被捉住，年老的、寿高的也不例外。
11ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים׃
12他们的房屋、田地与妻子，都要一起转归别人；因为我要伸手，攻击这地的居民。”这是耶和华的宣告。
12ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה׃
13“他们从最小的到最大的，个个都贪图不义之财；从先知到祭司，全都行事诡诈。
13כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר׃
14他们草率地医治我子民（“我子民”原文作“我子民的女子”）的损伤，说：‘平安了！平安了！’其实没有平安。”
14וירפאו את שבר עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום׃
15耶和华说：“他们行了可憎的事，本应觉得羞愧，可是他们一点羞愧都没有，恬不知耻。因此他们必仆倒在倒下的人中间，我惩罚他们的时候，他们必倒下来。”
15הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה׃
16耶和华这样说：“你们要站在路上察看，寻访远古的路径，看哪一条是美善的路，就走在其中；这样，你们心里就必得安息。他们却说：‘我们不走在其中。’
16כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך׃
17我设立守望的人照管你们，说：‘你们要留心听号角的声音！’他们却说：‘我们不听！’
17והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב׃
18列国啊！因此你们要听。以色列会众啊！要晓得他们将遭遇的。
18לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם׃
19大地啊，要听！我必使灾祸临到这人民，这是他们的意图带来的结果；因为他们没有留心听我的话，我的律法他们也弃绝了。
19שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה׃
20从示巴来的乳香，从远地出的菖蒲，献给我有什么益处呢？你们的燔祭不蒙悦纳，你们的祭祀我不喜悦。”
20למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי׃
21因此，耶和华这样说：“我要把绊脚石放在这人民的前面，他们父子一起在其上绊倒，邻舍与朋友也都灭亡。”
21לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו׃
22耶和华这样说：“看哪！有一个民族从北方之地而来，有一大国被激动从地极来到。
22כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ׃
23他们紧握弓和枪，性情残忍，毫无怜悯；他们的声音像海洋怒吼；锡安的居民（“居民”原文作“女子”）哪！他们骑着战马，在战场上如同一人，列阵攻击你们。”
23קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון׃
24我们听到有关他们的消息，手就发软；痛苦紧紧抓住我们，我们疼痛好像正在生产的妇人。
24שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃
25你们不要出到田野去，也不要在路上走，因为四围有仇敌的刀剑和惊吓。
25אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃
26我的同胞（“同胞”原文作“人民的女子”）啊！应当披上麻布，在灰尘中打滚，悲哀如丧独生子，号咷痛哭，因为有行毁灭的会突然攻击我们。
26בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו׃
27“我使你在我子民中作鉴辨和试验的，好让你查察、鉴别他们的行径。”
27בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם׃
28他们都是十分悖逆的人，到处搬弄是非。他们是铜是铁，他们都是败坏的。
28כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה׃
29风箱猛烈地吹，铅在火中销熔；他们炼而又炼，徒劳无功，因为邪恶的仍未除去。
29נחר מפח מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו׃
30人要称他们为被弃的银渣，因为耶和华把他们弃绝了。
30כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם׃