1琐法首次发言，责约伯自义
1ויען צפר הנעמתי ויאמר׃
2“这许多的话怎可不回答，多嘴多舌的人怎能算为义呢？
2הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃
3你胡言乱语可使人不作声吗？你嘲笑的时候，无人责备吗？
3בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃
4你说：‘我的道理纯全，我在你眼前洁净。’
4ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃
5但愿 神说话，愿他开口跟你说话，
5ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃
6把智慧的奥秘向你显明，因为真的智慧有两面。你当知道 神已忘记了你一部分的罪孽。
6ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃
7 神洞悉人的罪 神高深莫测之事你怎能查出呢？全能者的终极你怎能洞悉呢？
7החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃
8他的智慧高于诸天，你能作什么呢？比阴间还深，你怎能识透？
8גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃
9他的智慧比地长，比海宽。
9ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃
10他若过来把人囚禁，召人受审，谁能阻止他呢？
10אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃
11因为他认识虚谎的人，他看见欺诈，怎能不鉴察？
11כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃
12虚妄的人悟出慧心，就像野驴生子为人。
12ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃
13劝约伯悔改离罪你若心里归向他，又向他伸手祷告；
13אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃
14你若远远地除掉你手里的欺诈，不让不义居在你的帐棚里；
14אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃
15那么你必仰面，毫无愧色；你也必坚定稳妥，无所惧怕。
15כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃
16你必忘记你的苦楚，回忆好像逝去的流水，
16כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃
17你们的人生必明亮如正午，虽然黑暗仍像早晨。
17ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃
18因为有指望，你必安稳，你必四处巡查，安然睡觉。
18ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃
19你躺卧，不受惊吓，必有很多人求你的情面。
19ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃
20但恶人的眼目必昏花，逃亡之路也必断绝，他们的指望就是最后的一口气。”
20ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃