1约伯责友待己宽待人严
1ויען איוב ויאמר׃
2“你们叫我受苦要到几时呢？用话压碎我要到几时呢？
2עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃
3你们已经十次侮辱我，你们苛刻地对我，也不觉得羞耻。
3זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃
4即使我真的有过错，由我承担好了。
4ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃
5你们若真的妄自尊大攻击我，用我的羞辱来证明我的不是，
5אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃
6那么，就知道是 神颠倒我的案件，用他的网圈住我。
6דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃
7我呼叫‘强暴！’却没有回答；我呼求，却得不到公断。
7הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃
8 神用篱笆拦阻我的道路，使我不能经过；他又使黑暗笼罩我的路。
8ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃
9他从我身上剥去我的荣耀，又挪去我头上的冠冕。
9כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃
10他四面拆毁我，我就离世，他又把我这指望如树枝一样拔出来。
10יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃
11他的怒气向我发作，把我看作他的敌人；
11ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃
12他的军队一起上来，他们攻击我，在我的帐棚周围安营。
12יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃
13约伯被亲友疏远他使我的族人远离我，使我熟悉的人完全与我疏远。
13אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃
14我的亲戚离弃我，我的朋友忘记我；
14חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃
15在我家中寄居的和我的婢女，都把我当作外人，我在他们的眼中是个外族人。
15גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃
16我呼唤仆人，他不回答，我得用口哀求他。
16לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃
17妻子厌恶我的气息，同胞兄弟也厌弃我，
17רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃
18连小孩子也藐视我，我一起来，他们就讥笑我；
18גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃
19我所有的密友都憎恶我，我所爱的人也向我反脸。
19תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃
20我的骨头紧贴着皮肉，我只剩牙皮逃过大难。
20בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃
21向友求怜我的朋友啊！求你们怜悯我，怜悯我吧！因为 神的手击打了我。
21חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃
22你们为什么有如 神那样逼迫我？还不因吃我的肉感到满足吗？
22למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃
23深信终必得蒙救恩但愿我的话现在都写下，都刻在书简上，
23מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃
24用铁笔又用铅，永远刻在磐石上。
24בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃
25我知道我的救赎主活着，最后他必在地上兴起。
25ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃
26我的皮肉遭受毁坏以后，这事就要发生，我必在肉体以外得见 神。
26ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃
27我必见他在我身边，我要亲眼见他，并非外人，我的心肠在我里面渴想极了。
27אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃
28你们若说：‘惹事的根既然在他，我们要怎样逼迫他呢？’
28כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃
29你们就当惧怕刀剑，因为这些罪孽带来刀剑的惩罚，好使你们知道有审判。”
29גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃