1约伯咒诅自己的生日
1אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃
3“愿我生的那日泯灭，人说怀男胎的那夜灭没。
3יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃
4愿那日变成黑暗，愿 神不从上面眷顾，愿光明不照耀在其上。
4היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃
5愿黑暗与死荫索讨那日，愿密云停留在上面，愿白天的昏黑惊吓它。
5יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃
6愿那夜被幽暗夺去，不让它连在平日之中，列入月数之内。
6הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃
7愿那夜没有生育，也没有欢乐的声音。
7הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃
8那些咒诅日子、善于惹动海怪的，愿他们咒诅那夜。
8יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃
9愿那夜黎明的星星变成黑暗，愿那夜等候发光却不亮，见不到清晨的曙光。
9יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃
10因为那夜没有把我母胎的门关闭，也没有把苦难隐藏，使我看不见。
10כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃
11切愿夭折我为什么不一离母胎就死去？我为什么不一出母腹就断气？
11למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃
12为什么有膝承接我？为什么有乳哺养我？
12מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃
13不然，我早已躺下安息，
13כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃
14与世上那些为自己建造陵墓的君王和谋士同睡，
14עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃
15或与那些拥有黄金，房屋装满银子的王侯同眠。
15או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃
16我为什么不像暗中流产的胎，未见天日的婴孩，归于无有呢？
16או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃
17在那里，恶人止息搅扰，筋疲力尽的得安息；
17שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃
18被囚的同享安宁；听不见督工的声音；
18יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃
19老少尊卑都在那里，奴仆脱离主人的辖制。
19קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃
20厌恶生存为什么有光明赐给劳碌的人，有生命赐给苦命的人呢？
20למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃
21他们想死却死不了，找死胜于找宝藏；
21המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃
22他们找到坟墓就高兴，非常欢喜快乐。
22השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃
23为什么有生命赐给前途茫茫，又被 神四面围困的人呢？
23לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃
24我以叹息代替食物，我唉哼的声音如水涌出。
24כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃
25我所惧怕的临到我，我所惊恐的向我而来。
25כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃
26我不得安逸，不得安静，也不得安息，却有搅扰来到。”
26לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃