1 神的智慧与能力
1ויען איוב ויאמר׃
2“我实在知道是这样，但是，人在 神面前怎能算为公义呢？
2אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃
3人若愿意与他辩论，连千分之一也答不出来。
3אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃
4他心里有智慧，而且有极大的能力，有谁对他刚硬而平安无事呢？
4חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃
5他在怒中移山翻冈；山冈却不知道；
5המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃
6他使大地震动离开本处，大地的柱子就摇撼；
6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
7他吩咐太阳，太阳就不上升，又封闭众星；
7האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃
8他独自铺开苍天，步行在海浪之上；
8נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃
9他造北斗与参星，昴星和南方的星座；
9עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃
10他所行的大事无法测度，所行的奇事不可胜数。
10עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃
11他行过我身边，我却看不见；他掠过去，我竟不觉察。
11הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃
12他夺取，谁能拦阻他？谁敢问他：‘你干什么？’
12הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃
13人受苦难不一定因为罪 神必不抑制他的怒气，海怪拉哈伯的助手都俯伏在他以下。
13אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃
14何况我呢？我怎敢回答他，措辞与他辩论呢？
14אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃
15即使我有理，也不敢回答，只向那审判我的求怜悯；
15אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃
16即使我呼求，他也回答我，我还是不信他会垂听我的声音。
16אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃
17他用暴风伤害我，无缘无故加添我的创伤。
17אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃
18他不让我喘一口气，却使我饱尝苦楚。
18לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃
19若论力量，他多么强大，若论诉讼，他说：‘谁能把我传来？’
19אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃
20即使我有理，我的口还是定我有罪；即使我完全，我的口还是判我乖谬。
20אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃
21我虽然完全，却不顾我自己，倒厌恶我的生命。
21תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃
22所以我说，善恶都是一样，完全人和恶人，他都灭尽。
22אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃
23灾祸忽然把人杀害的时候，他就必嘲笑无辜人的遭遇。
23אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃
24全世界交在恶人的手中，他蒙蔽世上审判官的脸，如果不是他，那么是谁呢？
24ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃
25我的日子过得比信差还快，飞快逝去，不见福乐。
25וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃
26我的日子消逝有如快船，好像俯冲猛扑食物的鹰。
26חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃
27我若说：‘我要忘记我的苦情，要除去愁容，面露喜乐。’
27אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃
28我就惧怕我的一切痛苦，因为我知道你必不以我为无辜。
28יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃
29我既然被定为有罪，又何必徒然劳苦呢？
29אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃
30我若用雪水洗净我的身，又用碱水洁净我的手，
30אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃
31你还是把我扔入坑中，连我的衣服也憎恶我。
31אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃
32他不像我是个人，使我可以答他，让我们一起对簿公堂。
32כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃
33我俩之间并没有仲裁者，能够按手在我们双方身上。
33לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃
34愿他使他的刑杖离开我，愿他可畏的威严不惊吓我，
34יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃
35我就说话，也不怕他，因为我本身并不是这种人。”
35אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃