1约拿遵命
1ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר׃
2“起来！到尼尼微大城去，向其中的居民宣告我所吩咐你的话。”
2קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך׃
3约拿就动身，照耶和华的话往尼尼微去了，这尼尼微是一座极大的城（“是一座极大的城”或译：“在 神面前是一座大城”），要三天才能走完。
3ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים׃
4尼尼微人悔改得救约拿进城，走了一天，就宣告说：“再过四十天，尼尼微就要毁灭了。”
4ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת׃
5尼尼微人信了（“信了”或译：“信服”） 神，就宣告禁食，从大到小，都穿上麻衣。
5ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם׃
6这事传到尼尼微王那里，他就起来，离开宝座，脱去王袍，披上麻衣，坐在炉灰中。
6ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר׃
7他又传谕全尼尼微，说：“王和大臣有令：‘人、畜、牛、羊，都不准尝什么，不准吃，也不准喝。
7ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו׃
8不论人畜，都要披上麻衣；各人要恳切呼求 神，悔改，离开恶行，摒弃手中的强暴。
8ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם׃
9或者 神回心转意，不发烈怒，使我们不致灭亡。’”
9מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד׃
10 神看见他们所作的，就是悔改离开恶行， 神就转意，不把所说的灾祸降在他们身上了。
10וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה׃