1穷人的呼喊
1ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים׃
2有些人说：“我们和儿女人口众多，给我们五谷糊口，可以存活。”
2ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה׃
3有些人说：“我们抵押了自己的田地、葡萄园和房屋，为要在饥荒中买到五谷。”
3ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב׃
4有些人说：“我们为了要借钱向王纳税，只好抵押了我们的田地和葡萄园。
4ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו׃
5虽然我们的身体与我们同胞的身体一样，我们的儿女与他们的儿女也相同，可是我们却要强迫自己的儿女去作仆婢，而且我们的女儿有些已经作了奴婢，我们却无能为力，因为我们的田地和葡萄园已经属于别人了。”
5ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים׃
6尼希米怒斥官长与领袖我听见他们的哀叫和所讲的这些事，就十分忿怒。
6ויחר לי מאד כאשר שמעתי את זעקתם ואת הדברים האלה׃
7我心中筹算一番以后，就谴责贵族和官长，对他们说：“你们各人向自己的同胞贷款，竟然索取高利！”于是我召开大会攻击他们。
7וימלך לבי עלי ואריבה את החרים ואת הסגנים ואמרה להם משא איש באחיו אתם נשאים ואתן עליהם קהלה גדולה׃
8我对他们说：“我们已尽了我们的能力，把那些卖了给外族人的同胞犹大人买赎回来，而你们还想要出卖你们的同胞，好让我们再把他们买回来吗？”他们都默不作声，无话可说。
8ואמרה להם אנחנו קנינו את אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו וגם אתם תמכרו את אחיכם ונמכרו לנו ויחרישו ולא מצאו דבר׃
9我又说：“你们这事作得不对。你们岂不应怀着敬畏我们 神的心行事为人，免遭我们的仇敌外族人的毁谤吗？
9ויאמר לא טוב הדבר אשר אתם עשים הלוא ביראת אלהינו תלכו מחרפת הגוים אויבינו׃
10现在我和我的兄弟，以及我的仆人要把银钱和五谷借给他们。让我们大家都放弃放债取利吧！
10וגם אני אחי ונערי נשים בהם כסף ודגן נעזבה נא את המשא הזה׃
11请你们今天就把他们的田地、葡萄园、橄榄园、房屋，以及你们向他们索取的利息：百分之一的利钱、五谷、新酒和新油，都归还给他们。”
11השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר אשר אתם נשים בהם׃
12他们就说：“我们必定归还，不再向他们要求利息了，你怎么说，我们愿意照着你说的去行。”我就把祭司们召了来，叫众人起誓必照着这话去行。
12ויאמרו נשיב ומהם לא נבקש כן נעשה כאשר אתה אומר ואקרא את הכהנים ואשביעם לעשות כדבר הזה׃
13我抖着胸前的衣襟说：“不履行这话的，愿 神也是这样抖他离开他的家和产业，直到抖空。”全体会众都说：“阿们！”又赞美耶和华。众人都照着这话去行。
13גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל הקהל אמן ויהללו את יהוה ויעש העם כדבר הזה׃
14尼希米清廉朴实自从我奉命在犹大地作他们省长的日子以来，就是从亚达薛西王二十年，直到三十二年，共十二年，我和我的兄弟都没有吃过省长的俸禄。
14גם מיום אשר צוה אתי להיות פחם בארץ יהודה משנת עשרים ועד שנת שלשים ושתים לארתחשסתא המלך שנים שתים עשרה אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי׃
15在我们以先的前任省长，重压人民，每日都向他们索取粮食和酒，以及四百五十六克银子。连他们的仆人也辖制人民，但我因为敬畏 神，就不这样行。
15והפחות הראשנים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שקלים ארבעים גם נעריהם שלטו על העם ואני לא עשיתי כן מפני יראת אלהים׃
16我坚持只重修城墙的工程；所以我们不购置田产，我所有的仆人也都聚集在那里工作。
16וגם במלאכת החומה הזאת החזקתי ושדה לא קנינו וכל נערי קבוצים שם על המלאכה׃
17在我桌上吃饭的，有一百五十个犹大人和官长，还有那些从我们四围外族来到我们这里的人；
17והיהודים והסגנים מאה וחמשים איש והבאים אלינו מן הגוים אשר סביבתינו על שלחני׃
18每天预备牛一头、肥羊六只，又为我预备一些飞禽；每十天供应大量各类的酒。虽然这样，我仍然没有索取省长的俸禄，因为这些人服役已经负担沉重。
18ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש בררות וצפרים נעשו לי ובין עשרת ימים בכל יין להרבה ועם זה לחם הפחה לא בקשתי כי כבדה העבדה על העם הזה׃
19“我的 神啊，求你记念我，记念我为这人民所作的一切事，施恩给我。”
19זכרה לי אלהי לטובה כל אשר עשיתי על העם הזה׃