1 神拣选以色列人
1אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃
2我大大忧愁，心里常常伤痛。
2כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי׃
3为我的同胞，就是我骨肉之亲，就算自己受咒诅，与基督隔绝，我也甘心。
3כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי׃
4他们是以色列人：嗣子的名分、荣耀、众约、律法、敬拜的礼仪和各样的应许，都是他们的。
4אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות׃
5蒙拣选的列祖也是他们的祖宗；按肉身来说，基督也是出自他们这一族。其实，他是在万有之上，永远受称颂的 神。阿们。
5ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן׃
6当然，这不是说 神的话落了空，因为出自以色列的，不都是以色列人；
6אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה׃
7也不因为他们是亚伯拉罕的后裔，就都成为他的儿女，只有“以撒生的，才可以称为你的后裔”，
7ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע׃
8这就是说，肉身生的儿女并不是 神的儿女，只有凭着应许生的儿女才算是后裔。
8כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע׃
9因为所应许的话是这样：“明年这个时候我要来，撒拉必定生一个儿子。”
9כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן׃
10不但如此，利百加也是这样：既然从一个人，就是从我们的祖宗以撒怀了孕，
10ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו׃
11双生子还没有生下来，善恶也没有行出来（为要坚定 神拣选人的旨意，
11כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא׃
12不是由于行为，而是由于那呼召者）， 神就对她说：“将来大的要服事小的。”
12נאמר לה כי רב יעבד צעיר׃
13正如经上所记的：“我爱雅各，却恶以扫。”
13ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי׃
14既是这样，我们可以说什么呢？ 神不公平吗？绝对不会！
14אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה׃
15因为他对摩西说：“我要怜悯谁，就怜悯谁；我要恩待谁，就恩待谁。”
15כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃
16这样看来，既不是出于人意，也不是由于人为，只在于那怜悯人的 神。
16ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם׃
17经上有话对法老说：“我把你兴起来，是要借着你显出我的大能，并且使我的名传遍全地。”
17כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃
18这样看来，他愿意怜悯谁就怜悯谁，愿意谁刚硬就使谁刚硬。
18ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו׃
19 神显出忿怒又施行怜悯这样，你会对我说：“那么他为什么责怪人呢？有谁抗拒他的旨意呢？”
19וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב׃
20你这个人哪，你是谁，竟敢跟 神顶嘴呢？被造的怎么可以对造他的说：“你为什么把我做成这个样子呢？”
20אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני׃
21陶匠难道没有权用同一团的泥，又做贵重的、又做卑贱的器皿吗？
21אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון׃
22如果 神有意要显明他的忿怒，彰显他的大能，而多多容忍那可怒、预备遭毁灭的器皿，
22ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון׃
23为了要使他丰盛的荣耀，彰显在那蒙恩、早已预备要得荣耀的器皿上，这又有什么不可呢？
23להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד׃
24这器皿就是我们这些不但从犹太人中，也从外族人中蒙召的人。
24והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים׃
25就如 神在何西阿书上说的：“我要称那不是我子民的为我的子民，那不蒙爱的为蒙爱的；
25כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה׃
26从前在什么地方对他们说：你们不是我的子民，将来就在那里称他们为永活 神的儿子。”
26והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃
27以赛亚指着以色列人大声说：“以色列子孙的数目虽然多如海沙，得救的不过是剩下的余数；
27וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃
28因为主必在地上迅速而彻底地成就他的话。”
28כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ׃
29又如以赛亚早已说过的：“如果不是万军之主给我们存留后裔，我们早就像所多玛和蛾摩拉一样了。”
29וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃
30以色列人因为不信而绊倒既是这样，我们还有什么可说的呢？那不追求义的外族人却得了义，就是因信而得的义。
30ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃
31但以色列人追求律法的义（“律法的义”原文作“义的律法”），却达不到律法的要求。
31וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃
32这是什么缘故呢？因为他们不凭信心，只靠行为。他们绊倒在那绊脚石上，
32ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃
33正如经上所记：“看哪，我在锡安放了一块绊脚石，是绊倒人的磐石；信靠他的人，必不致失望。”
33ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃