1Moreover, brethren, I would not that ye should be ignorant, how that all our fathers were under the cloud, and all passed through the sea;
1ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃
2And were all baptized unto Moses in the cloud and in the sea;
2וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃
3And did all eat the same spiritual meat;
3וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃
4And did all drink the same spiritual drink: for they drank of that spiritual Rock that followed them: and that Rock was Christ.
4וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃
5But with many of them God was not well pleased: for they were overthrown in the wilderness.
5אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃
6Now these things were our examples, to the intent we should not lust after evil things, as they also lusted.
6וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃
7Neither be ye idolaters, as were some of them; as it is written, The people sat down to eat and drink, and rose up to play.
7ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃
8Neither let us commit fornication, as some of them committed, and fell in one day three and twenty thousand.
8ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃
9Neither let us tempt Christ, as some of them also tempted, and were destroyed of serpents.
9ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃
10Neither murmur ye, as some of them also murmured, and were destroyed of the destroyer.
10גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃
11Now all these things happened unto them for ensamples: and they are written for our admonition, upon whom the ends of the world are come.
11כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃
12Wherefore let him that thinketh he standeth take heed lest he fall.
12לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃
13There hath no temptation taken you but such as is common to man: but God is faithful, who will not suffer you to be tempted above that ye are able; but will with the temptation also make a way to escape, that ye may be able to bear it.
13עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃
14Wherefore, my dearly beloved, flee from idolatry.
14על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃
15I speak as to wise men; judge ye what I say.
15כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃
16The cup of blessing which we bless, is it not the communion of the blood of Christ? The bread which we break, is it not the communion of the body of Christ?
16כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃
17For we being many are one bread, and one body: for we are all partakers of that one bread.
17כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃
18Behold Israel after the flesh: are not they which eat of the sacrifices partakers of the altar?
18ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃
19What say I then? that the idol is any thing, or that which is offered in sacrifice to idols is any thing?
19ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃
20But I say, that the things which the Gentiles sacrifice, they sacrifice to devils, and not to God: and I would not that ye should have fellowship with devils.
20אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃
21Ye cannot drink the cup of the Lord, and the cup of devils: ye cannot be partakers of the Lord's table, and of the table of devils.
21לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃
22Do we provoke the Lord to jealousy? are we stronger than he?
22הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃
23All things are lawful for me, but all things are not expedient: all things are lawful for me, but all things edify not.
23הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃
24Let no man seek his own, but every man another's wealth.
24איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃
25Whatsoever is sold in the shambles, that eat, asking no question for conscience sake:
25כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃
26For the earth is the Lord's, and the fulness thereof.
26כי ליהוה הארץ ומלואה׃
27If any of them that believe not bid you to a feast, and ye be disposed to go; whatsoever is set before you, eat, asking no question for conscience sake.
27ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃
28But if any man say unto you, This is offered in sacrifice unto idols, eat not for his sake that shewed it, and for conscience sake: for the earth is the Lord's, and the fulness thereof:
28ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃
29Conscience, I say, not thine own, but of the other: for why is my liberty judged of another man's conscience?
29והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃
30For if I by grace be a partaker, why am I evil spoken of for that for which I give thanks?
30ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃
31Whether therefore ye eat, or drink, or whatsoever ye do, do all to the glory of God.
31לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃
32Give none offence, neither to the Jews, nor to the Gentiles, nor to the church of God:
32ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃
33Even as I please all men in all things, not seeking mine own profit, but the profit of many, that they may be saved.
33כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃