¹Now concerning the things whereof ye wrote unto me: It is good for a man not to touch a woman.

¹ולענים מה שכתבתם אלי הנה טוב לאדם שלא יגע באשה׃

²Nevertheless, to avoid fornication, let every man have his own wife, and let every woman have her own husband.

²אך מפני הזנות תהי לכל איש אשתו ויהי לכל אשה בעלה׃

³Let the husband render unto the wife due benevolence: and likewise also the wife unto the husband.

³האיש יקים חובת העונה לאשתו וכמו כן האשה לבעלה׃

⁴The wife hath not power of her own body, but the husband: and likewise also the husband hath not power of his own body, but the wife.

⁴האשה איננה שלטת על גופה כי אם בעלה וכמו כן גם האיש איננו שלט על גופו כי אם אשתו׃

⁵Defraud ye not one the other, except it be with consent for a time, that ye may give yourselves to fasting and prayer; and come together again, that Satan tempt you not for your incontinency.

⁵אל תמנעו את עצמכם זה מזה זולתי בהסכמת שניכם על זמן קבוע להיות פנוים לתענית ולתפלה ותשובו ותתאחדו פן ינסה אתכם השטן בעבור פריצות יצרכם׃

⁶But I speak this by permission, and not of commandment.

⁶ואני אמר זאת בדרך עצה ולא בדרך מצוה׃

⁷For I would that all men were even as I myself. But every man hath his proper gift of God, one after this manner, and another after that.

⁷כי מי יתן והיה כל אדם כמני אך יש לכל איש מתנתו מאת האלהים זה בכה וזה בכה׃

⁸I say therefore to the unmarried and widows, It is good for them if they abide even as I.

⁸ואל הפנוים ואל האלמנות אמר אני כי טוב להם אם ישבו ככה כמו גם אני׃

⁹But if they cannot contain, let them marry: for it is better to marry than to burn.

⁹אך אם לא יוכלו להנזר יתחברו בנשואין כי טוב להתחבר בנשואין מהיות בער בתאוה׃

¹⁰And unto the married I command, yet not I, but the Lord, Let not the wife depart from her husband:

¹⁰והנה את הנשואים אנכי מצוה ולא אנכי כי אם האדון אשר לא תפרש אשה מבעלה׃

¹¹But and if she depart, let her remain unmarried or be reconciled to her husband: and let not the husband put away his wife.

¹¹ואם פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל ישלח את אשתו׃

¹²But to the rest speak I, not the Lord: If any brother hath a wife that believeth not, and she be pleased to dwell with him, let him not put her away.

¹²והנה אל האחרים אמר אנכי ולא האדון כי תהיה לאח אשה אשר איננה מאמנת ורצונה לשבת עמו לא יעזבנה׃

¹³And the woman which hath an husband that believeth not, and if he be pleased to dwell with her, let her not leave him.

¹³ואשה כי יהיה לה בעל אשר איננו מאמין ורצונו לשבת עמה לא תעזבנו׃

¹⁴For the unbelieving husband is sanctified by the wife, and the unbelieving wife is sanctified by the husband: else were your children unclean; but now are they holy.

¹⁴כי האיש אשר איננו מאמין מקדש הוא באשה והאשה אשר איננה מאמנת מקדשת היא באיש שאם לא כן יהיו בניכם טמאים אמנם עתה קדושים המה׃

¹⁵But if the unbelieving depart, let him depart. A brother or a sister is not under bondage in such cases: but God hath called us to peace.

¹⁵אבל אם יפרש מי שאיננו מאמין יפרש והאח או האחות אינם משעבדים באלה כי לשלום קראנו האלהים׃

¹⁶For what knowest thou, O wife, whether thou shalt save thy husband? or how knowest thou, O man, whether thou shalt save thy wife?

¹⁶כי מה תדעי את האשה אם תושיעי את האיש ומה תדע אתה האיש אם תושיע את האשה׃

¹⁷But as God hath distributed to every man, as the Lord hath called every one, so let him walk. And so ordain I in all churches.

¹⁷רק יתהלך איש איש כפי מה שחלק לו האלהים וכפי מה שקרא אתו האדון וכן מתקן אנכי בכל הקהלות׃

¹⁸Is any man called being circumcised? let him not become uncircumcised. Is any called in uncircumcision? let him not be circumcised.

¹⁸אם נמול האיש המקרא אל ימשך את ערלתו ואם ערל הוא אל ימול׃

¹⁹Circumcision is nothing, and uncircumcision is nothing, but the keeping of the commandments of God.

¹⁹אין המילה נחשבה ואין הערלה נחשבה כי אם שמירת מצות האלהים׃

²⁰Let every man abide in the same calling wherein he was called.

²⁰איש איש במשמרתו אשר נקרא בה שם יעמד׃

²¹Art thou called being a servant? care not for it: but if thou mayest be made free, use it rather.

²¹אם נקראת בהיותך עבד אל ירע בעיניך אלא אם תשיג ידך לצאת לחפשי בחר בזה׃

²²For he that is called in the Lord, being a servant, is the Lord's freeman: likewise also he that is called, being free, is Christ's servant.

²²כי הקרוא באדון בהיותו עבד משחרר הוא לאדון וככה גם הקרוא בהיותו חפשי עבד הוא למשיח׃

²³Ye are bought with a price; be not ye the servants of men.

²³במחיר נקניתם אל תהיו עבדי בני אדם׃

²⁴Brethren, let every man, wherein he is called, therein abide with God.

²⁴איש איש במשמרת אשר נקרא בה אחי בזאת יעמד לפני האלהים׃

²⁵Now concerning virgins I have no commandment of the Lord: yet I give my judgment, as one that hath obtained mercy of the Lord to be faithful.

²⁵ועל דבר הבתולות אין לי מצוה מאת האדון רק אודיע את עצתי אחרי אשר חנני האדון להיות נאמן׃

²⁶I suppose therefore that this is good for the present distress, I say, that it is good for a man so to be.

²⁶הנני חשב כי טוב לאדם מפני הצרה הקרובה כי טוב לו להיות כמו שהוא׃

²⁷Art thou bound unto a wife? seek not to be loosed. Art thou loosed from a wife? seek not a wife.

²⁷אם נקשרת באשה אל תבקש להפטר ואם נפטרת אל תבקש אשה׃

²⁸But and if thou marry, thou hast not sinned; and if a virgin marry, she hath not sinned. Nevertheless such shall have trouble in the flesh: but I spare you.

²⁸וגם כי תקח אשה אינך חטא והבתולה כי תהיה לאיש איננה חטאת אך יבאום צרות בבשרם והנני חס עליכם׃

²⁹But this I say, brethren, the time is short: it remaineth, that both they that have wives be as though they had none;

²⁹וזאת אני אמר אחי כי השעה דחוקה למען מעתה יהיו הנשואים כאלו אין להם נשים׃

³⁰And they that weep, as though they wept not; and they that rejoice, as though they rejoiced not; and they that buy, as though they possessed not;

³⁰והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין קנין בידם׃

³¹And they that use this world, as not abusing it: for the fashion of this world passeth away.

³¹והנהנים מן העולם הזה כאלו אין להם הנאה ממנו כי עבור יעבר תאר העולם הזה׃

³²But I would have you without carefulness. He that is unmarried careth for the things that belong to the Lord, how he may please the Lord:

³²ואני חפצתי שתהיו בלי דאגה מי שאין לו אשה דאג לאשר לאדון איך ייטב בעיני האדון׃

³³But he that is married careth for the things that are of the world, how he may please his wife.

³³ומי שיש לו אשה דאג הוא לעניני העולם איך ייטב בעיני האשה׃

³⁴There is difference also between a wife and a virgin. The unmarried woman careth for the things of the Lord, that she may be holy both in body and in spirit: but she that is married careth for the things of the world, how she may please her husband.

³⁴יש הבדל בין אשת איש לבתולה כי האשה אשר לא היתה לאיש דאגת לאשר לאדון ולהיות קדושה גם בגופה גם ברוחה ובעולת בעל דאגת היא לעניני העולם איך תיטב בעיני בעלה׃

³⁵And this I speak for your own profit; not that I may cast a snare upon you, but for that which is comely, and that ye may attend upon the Lord without distraction.

³⁵וזאת אני אמר לתועלתכם ולא להשליך עליכם פח כי אם להנהגה טובה ולהיותכם נכונים תמיד לפני האדון באין מנע׃

³⁶But if any man think that he behaveth himself uncomely toward his virgin, if she pass the flower of her age, and need so require, let him do what he will, he sinneth not: let them marry.

³⁶וכי יחשב איש למעשה שלא כהגן לבתולתו אם תעבר פרקה ודבר חובה הוא אז יעשה כאשר עם לבבו איננו חוטא ישיאנה׃

³⁷Nevertheless he that standeth stedfast in his heart, having no necessity, but hath power over his own will, and hath so decreed in his heart that he will keep his virgin, doeth well.

³⁷ומי שהוא נכון בלבו ואיננו מכרח ויוכל לעשות כרצונו ויגמר זאת בלבו לשמר את בתולתו טוב עשה׃

³⁸So then he that giveth her in marriage doeth well; but he that giveth her not in marriage doeth better.

³⁸לכן המשיא אתה טוב הוא עשה ואשר איננו משיא עשה טוב ממנו׃

³⁹The wife is bound by the law as long as her husband liveth; but if her husband be dead, she is at liberty to be married to whom she will; only in the Lord.

³⁹האשה קשורה לבעלה על פי התורה כל עת שהוא חי וכי מת בעלה אזי מתרת היא להנשא למי שתרצה ובלבד שתהיה באדון׃

⁴⁰But she is happier if she so abide, after my judgment: and I think also that I have the Spirit of God.

⁴⁰אבל אשריה יותר אם תעמד פנויה זאת דעתי ואחשב גם אני כי רוח אלהים בי׃