1Wherefore when we could no longer forbear, we thought it good to be left at Athens alone;
1ועל כן לא יכלנו עוד להתאפק ונועץ להותר לבדנו באתינס׃
2And sent Timotheus, our brother, and minister of God, and our fellowlabourer in the gospel of Christ, to establish you, and to comfort you concerning your faith:
2ונשלח את טימותיוס אחינו ומשרת האלהים ועזרנו בבשורת המשיח לחזק ולהזהיר אתכם על דבר אמונתכם׃
3That no man should be moved by these afflictions: for yourselves know that we are appointed thereunto.
3שלא ימוט איש במצוקות האלה כי ידעתם אף אתם כי לזאת יעדנו׃
4For verily, when we were with you, we told you before that we should suffer tribulation; even as it came to pass, and ye know.
4הלא כבד אמרנו אליכם בהיותנו אצלכם כי עתידים אנחנו להלחץ כאשר גם היה ואתם ידעתם׃
5For this cause, when I could no longer forbear, I sent to know your faith, lest by some means the tempter have tempted you, and our labour be in vain.
5ובעבור כן לא יכלתי עוד להתאפק ואשלח לדעת אמונתכם כי אמרתי פן נסה אתכם המנסה והיתה לריק יגיעתנו׃
6But now when Timotheus came from you unto us, and brought us good tidings of your faith and charity, and that ye have good remembrance of us always, desiring greatly to see us, as we also to see you:
6ועתה כשוב אלינו טימותיוס מאתכם ויבשר אתנו את בשורת אמונתכם ואהבתכם ואת אשר אתם זכרים אתנו לטובה בכל עת ונכספים לראות אתנו כאשר גם אנחנו נכספים לכם׃
7Therefore, brethren, we were comforted over you in all our affliction and distress by your faith:
7אז נחמנו עליכם אחי בכל צרתנו ולחצנו על ידי אמונתכם׃
8For now we live, if ye stand fast in the Lord.
8כי עתה נחיה אם תעמדו אתם באדנינו׃
9For what thanks can we render to God again for you, for all the joy wherewith we joy for your sakes before our God;
9כי מה נשיב לאלהים להודות לו בעבורכם על כל השמחה אשר שמחנו עליכם לפני אלהינו׃
10Night and day praying exceedingly that we might see your face, and might perfect that which is lacking in your faith?
10לילה ויומם מפילים אנחנו תחנתנו לראות את פניכם ולהשלים את מחסרי אמונתכם׃
11Now God himself and our Father, and our Lord Jesus Christ, direct our way unto you.
11והוא האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח יישר את דרכנו אליכם׃
12And the Lord make you to increase and abound in love one toward another, and toward all men, even as we do toward you:
12ואתכם ירבה ויותיר האדון לאהבה איש את רעהו ולאהבה כל אדם כאשר גם אנחנו אהבים אתכם׃
13To the end he may stablish your hearts unblameable in holiness before God, even our Father, at the coming of our Lord Jesus Christ with all his saints.
13ויכונן את לבבכם להיות תמים בקדשה לפני אלהינו אבינו בבוא ישוע המשיח אדנינו עם כל קדשיו׃