¹And certain men which came down from Judaea taught the brethren, and said, Except ye be circumcised after the manner of Moses, ye cannot be saved.

¹ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון׃

²When therefore Paul and Barnabas had no small dissension and disputation with them, they determined that Paul and Barnabas, and certain other of them, should go up to Jerusalem unto the apostles and elders about this question.

²ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת׃

³And being brought on their way by the church, they passed through Phenice and Samaria, declaring the conversion of the Gentiles: and they caused great joy unto all the brethren.

³ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה׃

⁴And when they were come to Jerusalem, they were received of the church, and of the apostles and elders, and they declared all things that God had done with them.

⁴ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם׃

⁵But there rose up certain of the sect of the Pharisees which believed, saying, That it was needful to circumcise them, and to command them to keep the law of Moses.

⁵ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה׃

⁶And the apostles and elders came together for to consider of this matter.

⁶ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה׃

⁷And when there had been much disputing, Peter rose up, and said unto them, Men and brethren, ye know how that a good while ago God made choice among us, that the Gentiles by my mouth should hear the word of the gospel, and believe.

⁷ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו׃

⁸And God, which knoweth the hearts, bare them witness, giving them the Holy Ghost, even as he did unto us;

⁸והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו׃

⁹And put no difference between us and them, purifying their hearts by faith.

⁹ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה׃

¹⁰Now therefore why tempt ye God, to put a yoke upon the neck of the disciples, which neither our fathers nor we were able to bear?

¹⁰ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת׃

¹¹But we believe that through the grace of the LORD Jesus Christ we shall be saved, even as they.

¹¹אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו׃

¹²Then all the multitude kept silence, and gave audience to Barnabas and Paul, declaring what miracles and wonders God had wrought among the Gentiles by them.

¹²ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים׃

¹³And after they had held their peace, James answered, saying, Men and brethren, hearken unto me:

¹³ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי׃

¹⁴Simeon hath declared how God at the first did visit the Gentiles, to take out of them a people for his name.

¹⁴שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו׃

¹⁵And to this agree the words of the prophets; as it is written,

¹⁵ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב׃

¹⁶After this I will return, and will build again the tabernacle of David, which is fallen down; and I will build again the ruins thereof, and I will set it up:

¹⁶אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה׃

¹⁷That the residue of men might seek after the Lord, and all the Gentiles, upon whom my name is called, saith the Lord, who doeth all these things.

¹⁷למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה׃

¹⁸Known unto God are all his works from the beginning of the world.

¹⁸נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו׃

¹⁹Wherefore my sentence is, that we trouble not them, which from among the Gentiles are turned to God:

¹⁹ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים׃

²⁰But that we write unto them, that they abstain from pollutions of idols, and from fornication, and from things strangled, and from blood.

²⁰רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם׃

²¹For Moses of old time hath in every city them that preach him, being read in the synagogues every sabbath day.

²¹כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו׃

²²Then pleased it the apostles and elders with the whole church, to send chosen men of their own company to Antioch with Paul and Barnabas; namely, Judas surnamed Barsabas and Silas, chief men among the brethren:

²²וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים׃

²³And they wrote letters by them after this manner; The apostles and elders and brethren send greeting unto the brethren which are of the Gentiles in Antioch and Syria and Cilicia.

²³ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא׃

²⁴Forasmuch as we have heard, that certain which went out from us have troubled you with words, subverting your souls, saying, Ye must be circumcised, and keep the law: to whom we gave no such commandment:

²⁴יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם׃

²⁵It seemed good unto us, being assembled with one accord, to send chosen men unto you with our beloved Barnabas and Paul,

²⁵לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס׃

²⁶Men that have hazarded their lives for the name of our Lord Jesus Christ.

²⁶אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח׃

²⁷We have sent therefore Judas and Silas, who shall also tell you the same things by mouth.

²⁷על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם׃

²⁸For it seemed good to the Holy Ghost, and to us, to lay upon you no greater burden than these necessary things;

²⁸כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים׃

²⁹That ye abstain from meats offered to idols, and from blood, and from things strangled, and from fornication: from which if ye keep yourselves, ye shall do well. Fare ye well.

²⁹אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם׃

³⁰So when they were dismissed, they came to Antioch: and when they had gathered the multitude together, they delivered the epistle:

³⁰וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת׃

³¹Which when they had read, they rejoiced for the consolation.

³¹ויקראו אתה וישמחו על הנחמה׃

³²And Judas and Silas, being prophets also themselves, exhorted the brethren with many words, and confirmed them.

³²ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום׃

³³And after they had tarried there a space, they were let go in peace from the brethren unto the apostles.

³³ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים׃

³⁴Notwithstanding it pleased Silas to abide there still.

³⁴וייטב בעיני סילא לשבת שם׃

³⁵Paul also and Barnabas continued in Antioch, teaching and preaching the word of the Lord, with many others also.

³⁵ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם׃

³⁶And some days after Paul said unto Barnabas, Let us go again and visit our brethren in every city where we have preached the word of the LORD, and see how they do.

³⁶ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה׃

³⁷And Barnabas determined to take with them John, whose surname was Mark.

³⁷ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃

³⁸But Paul thought not good to take him with them, who departed from them from Pamphylia, and went not with them to the work.

³⁸אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם׃

³⁹And the contention was so sharp between them, that they departed asunder one from the other: and so Barnabas took Mark, and sailed unto Cyprus;

³⁹ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס׃

⁴⁰And Paul chose Silas, and departed, being recommended by the brethren unto the grace of God.

⁴⁰ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא׃

⁴¹And he went through Syria and Cilicia, confirming the churches.

⁴¹ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות׃