1And Saul was consenting unto his death. And at that time there was a great persecution against the church which was at Jerusalem; and they were all scattered abroad throughout the regions of Judaea and Samaria, except the apostles.
1ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים׃
2And devout men carried Stephen to his burial, and made great lamentation over him.
2וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃
3As for Saul, he made havock of the church, entering into every house, and haling men and women committed them to prison.
3ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא׃
4Therefore they that were scattered abroad went every where preaching the word.
4והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃
5Then Philip went down to the city of Samaria, and preached Christ unto them.
5ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח׃
6And the people with one accord gave heed unto those things which Philip spake, hearing and seeing the miracles which he did.
6ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה׃
7For unclean spirits, crying with loud voice, came out of many that were possessed with them: and many taken with palsies, and that were lame, were healed.
7כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו׃
8And there was great joy in that city.
8ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃
9But there was a certain man, called Simon, which beforetime in the same city used sorcery, and bewitched the people of Samaria, giving out that himself was some great one:
9ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא׃
10To whom they all gave heed, from the least to the greatest, saying, This man is the great power of God.
10ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה׃
11And to him they had regard, because that of long time he had bewitched them with sorceries.
11ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים׃
12But when they believed Philip preaching the things concerning the kingdom of God, and the name of Jesus Christ, they were baptized, both men and women.
12ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃
13Then Simon himself believed also: and when he was baptized, he continued with Philip, and wondered, beholding the miracles and signs which were done.
13ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם׃
14Now when the apostles which were at Jerusalem heard that Samaria had received the word of God, they sent unto them Peter and John:
14וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן׃
15Who, when they were come down, prayed for them, that they might receive the Holy Ghost:
15וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש׃
16(For as yet he was fallen upon none of them: only they were baptized in the name of the Lord Jesus.)
16כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע׃
17Then laid they their hands on them, and they received the Holy Ghost.
17ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש׃
18And when Simon saw that through laying on of the apostles' hands the Holy Ghost was given, he offered them money,
18ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף׃
19Saying, Give me also this power, that on whomsoever I lay hands, he may receive the Holy Ghost.
19ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי׃
20But Peter said unto him, Thy money perish with thee, because thou hast thought that the gift of God may be purchased with money.
20ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים׃
21Thou hast neither part nor lot in this matter: for thy heart is not right in the sight of God.
21אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים׃
22Repent therefore of this thy wickedness, and pray God, if perhaps the thought of thine heart may be forgiven thee.
22ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך׃
23For I perceive that thou art in the gall of bitterness, and in the bond of iniquity.
23כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע׃
24Then answered Simon, and said, Pray ye to the LORD for me, that none of these things which ye have spoken come upon me.
24ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם׃
25And they, when they had testified and preached the word of the Lord, returned to Jerusalem, and preached the gospel in many villages of the Samaritans.
25והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים׃
26And the angel of the Lord spake unto Philip, saying, Arise, and go toward the south unto the way that goeth down from Jerusalem unto Gaza, which is desert.
26וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה׃
27And he arose and went: and, behold, a man of Ethiopia, an eunuch of great authority under Candace queen of the Ethiopians, who had the charge of all her treasure, and had come to Jerusalem for to worship,
27ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות׃
28Was returning, and sitting in his chariot read Esaias the prophet.
28ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא׃
29Then the Spirit said unto Philip, Go near, and join thyself to this chariot.
29ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת׃
30And Philip ran thither to him, and heard him read the prophet Esaias, and said, Understandest thou what thou readest?
30וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא׃
31And he said, How can I, except some man should guide me? And he desired Philip that he would come up and sit with him.
31ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו׃
32The place of the scripture which he read was this, He was led as a sheep to the slaughter; and like a lamb dumb before his shearer, so opened he not his mouth:
32וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃
33In his humiliation his judgment was taken away: and who shall declare his generation? for his life is taken from the earth.
33בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו׃
34And the eunuch answered Philip, and said, I pray thee, of whom speaketh the prophet this? of himself, or of some other man?
34ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר׃
35Then Philip opened his mouth, and began at the same scripture, and preached unto him Jesus.
35ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע׃
36And as they went on their way, they came unto a certain water: and the eunuch said, See, here is water; what doth hinder me to be baptized?
36ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל׃
37And Philip said, If thou believest with all thine heart, thou mayest. And he answered and said, I believe that Jesus Christ is the Son of God.
37ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא׃
38And he commanded the chariot to stand still: and they went down both into the water, both Philip and the eunuch; and he baptized him.
38ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו׃
39And when they were come up out of the water, the Spirit of the Lord caught away Philip, that the eunuch saw him no more: and he went on his way rejoicing.
39ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח׃
40But Philip was found at Azotus: and passing through he preached in all the cities, till he came to Caesarea.
40ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין׃