¹Give ear, O ye heavens, and I will speak; and hear, O earth, the words of my mouth.

¹האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃

²My doctrine shall drop as the rain, my speech shall distil as the dew, as the small rain upon the tender herb, and as the showers upon the grass:

²יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃

³Because I will publish the name of the LORD: ascribe ye greatness unto our God.

³כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃

⁴He is the Rock, his work is perfect: for all his ways are judgment: a God of truth and without iniquity, just and right is he.

⁴הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃

⁵They have corrupted themselves, their spot is not the spot of his children: they are a perverse and crooked generation.

⁵שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃

⁶Do ye thus requite the LORD, O foolish people and unwise? is not he thy father that hath bought thee? hath he not made thee, and established thee?

⁶ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃

⁷Remember the days of old, consider the years of many generations: ask thy father, and he will show thee; thy elders, and they will tell thee.

⁷זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃

⁸When the Most High divided to the nations their inheritance, when he separated the sons of Adam, he set the bounds of the people according to the number of the children of Israel.

⁸בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃

⁹For the LORD's portion is his people; Jacob is the lot of his inheritance.

⁹כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃

¹⁰He found him in a desert land, and in the waste howling wilderness; he led him about, he instructed him, he kept him as the apple of his eye.

¹⁰ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃

¹¹As an eagle stirreth up her nest, fluttereth over her young, spreadeth abroad her wings, taketh them, beareth them on her wings:

¹¹כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃

¹²So the LORD alone did lead him, and there was no strange god with him.

¹²יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃

¹³He made him ride on the high places of the earth, that he might eat the increase of the fields; and he made him to suck honey out of the rock, and oil out of the flinty rock;

¹³ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃

¹⁴Butter of kine, and milk of sheep, with fat of lambs, and rams of the breed of Bashan, and goats, with the fat of kidneys of wheat; and thou didst drink the pure blood of the grape.

¹⁴חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃

¹⁵But Jeshurun waxed fat, and kicked: thou art waxen fat, thou art grown thick, thou art covered with fatness; then he forsook God which made him, and lightly esteemed the Rock of his salvation.

¹⁵וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃

¹⁶They provoked him to jealousy with strange gods, with abominations provoked they him to anger.

¹⁶יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃

¹⁷They sacrificed unto devils, not to God; to gods whom they knew not, to new gods that came newly up, whom your fathers feared not.

¹⁷יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃

¹⁸Of the Rock that begat thee thou art unmindful, and hast forgotten God that formed thee.

¹⁸צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃

¹⁹And when the LORD saw it, he abhorred them, because of the provoking of his sons, and of his daughters.

¹⁹וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃

²⁰And he said, I will hide my face from them, I will see what their end shall be: for they are a very froward generation, children in whom is no faith.

²⁰ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃

²¹They have moved me to jealousy with that which is not God; they have provoked me to anger with their vanities: and I will move them to jealousy with those which are not a people; I will provoke them to anger with a foolish nation.

²¹הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃

²²For a fire is kindled in mine anger, and shall burn unto the lowest hell, and shall consume the earth with her increase, and set on fire the foundations of the mountains.

²²כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃

²³I will heap mischiefs upon them; I will spend mine arrows upon them.

²³אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃

²⁴They shall be burnt with hunger, and devoured with burning heat, and with bitter destruction: I will also send the teeth of beasts upon them, with the poison of serpents of the dust.

²⁴מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃

²⁵The sword without, and terror within, shall destroy both the young man and the virgin, the suckling also with the man of gray hairs.

²⁵מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃

²⁶I said, I would scatter them into corners, I would make the remembrance of them to cease from among men:

²⁶אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃

²⁷Were it not that I feared the wrath of the enemy, lest their adversaries should behave themselves strangely, and lest they should say, Our hand is high, and the LORD hath not done all this.

²⁷לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃

²⁸For they are a nation void of counsel, neither is there any understanding in them.

²⁸כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃

²⁹O that they were wise, that they understood this, that they would consider their latter end!

²⁹לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃

³⁰How should one chase a thousand, and two put ten thousand to flight, except their Rock had sold them, and the LORD had shut them up?

³⁰איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃

³¹For their rock is not as our Rock, even our enemies themselves being judges.

³¹כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃

³²For their vine is of the vine of Sodom, and of the fields of Gomorrah: their grapes are grapes of gall, their clusters are bitter:

³²כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃

³³Their wine is the poison of dragons, and the cruel venom of asps.

³³חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃

³⁴Is not this laid up in store with me, and sealed up among my treasures?

³⁴הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃

³⁵To me belongeth vengeance and recompence; their foot shall slide in due time: for the day of their calamity is at hand, and the things that shall come upon them make haste.

³⁵לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃

³⁶For the LORD shall judge his people, and repent himself for his servants, when he seeth that their power is gone, and there is none shut up, or left.

³⁶כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃

³⁷And he shall say, Where are their gods, their rock in whom they trusted,

³⁷ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃

³⁸Which did eat the fat of their sacrifices, and drank the wine of their drink offerings? let them rise up and help you, and be your protection.

³⁸אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃

³⁹See now that I, even I, am he, and there is no god with me: I kill, and I make alive; I wound, and I heal: neither is there any that can deliver out of my hand.

³⁹ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃

⁴⁰For I lift up my hand to heaven, and say, I live for ever.

⁴⁰כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃

⁴¹If I whet my glittering sword, and mine hand take hold on judgment; I will render vengeance to mine enemies, and will reward them that hate me.

⁴¹אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃

⁴²I will make mine arrows drunk with blood, and my sword shall devour flesh; and that with the blood of the slain and of the captives, from the beginning of revenges upon the enemy.

⁴²אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃

⁴³Rejoice, O ye nations, with his people: for he will avenge the blood of his servants, and will render vengeance to his adversaries, and will be merciful unto his land, and to his people.

⁴³הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃

⁴⁴And Moses came and spake all the words of this song in the ears of the people, he, and Hoshea the son of Nun.

⁴⁴ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃

⁴⁵And Moses made an end of speaking all these words to all Israel:

⁴⁵ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃

⁴⁶And he said unto them, Set your hearts unto all the words which I testify among you this day, which ye shall command your children to observe to do, all the words of this law.

⁴⁶ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃

⁴⁷For it is not a vain thing for you; because it is your life: and through this thing ye shall prolong your days in the land, whither ye go over Jordan to possess it.

⁴⁷כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃

⁴⁸And the LORD spake unto Moses that selfsame day, saying,

⁴⁸וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃

⁴⁹Get thee up into this mountain Abarim, unto mount Nebo, which is in the land of Moab, that is over against Jericho; and behold the land of Canaan, which I give unto the children of Israel for a possession:

⁴⁹עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃

⁵⁰And die in the mount whither thou goest up, and be gathered unto thy people; as Aaron thy brother died in mount Hor, and was gathered unto his people:

⁵⁰ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃

⁵¹Because ye trespassed against me among the children of Israel at the waters of MeribahKadesh, in the wilderness of Zin; because ye sanctified me not in the midst of the children of Israel.

⁵¹על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃

⁵²Yet thou shalt see the land before thee; but thou shalt not go thither unto the land which I give the children of Israel.

⁵²כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃