¹The word of the LORD came again unto me, saying,

¹ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

²Son of man, say unto the prince of Tyrus, Thus saith the Lord GOD; Because thine heart is lifted up, and thou hast said, I am a God, I sit in the seat of God, in the midst of the seas; yet thou art a man, and not God, though thou set thine heart as the heart of God:

²בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃

³Behold, thou art wiser than Daniel; there is no secret that they can hide from thee:

³הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃

⁴With thy wisdom and with thine understanding thou hast gotten thee riches, and hast gotten gold and silver into thy treasures:

⁴בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃

⁵By thy great wisdom and by thy traffick hast thou increased thy riches, and thine heart is lifted up because of thy riches:

⁵ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃

⁶Therefore thus saith the Lord GOD; Because thou hast set thine heart as the heart of God;

⁶לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃

⁷Behold, therefore I will bring strangers upon thee, the terrible of the nations: and they shall draw their swords against the beauty of thy wisdom, and they shall defile thy brightness.

⁷לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃

⁸They shall bring thee down to the pit, and thou shalt die the deaths of them that are slain in the midst of the seas.

⁸לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃

⁹Wilt thou yet say before him that slayeth thee, I am God? but thou shalt be a man, and no God, in the hand of him that slayeth thee.

⁹האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃

¹⁰Thou shalt die the deaths of the uncircumcised by the hand of strangers: for I have spoken it, saith the Lord GOD.

¹⁰מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃

¹¹Moreover the word of the LORD came unto me, saying,

¹¹ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹²Son of man, take up a lamentation upon the king of Tyrus, and say unto him, Thus saith the Lord GOD; Thou sealest up the sum, full of wisdom, and perfect in beauty.

¹²בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃

¹³Thou hast been in Eden the garden of God; every precious stone was thy covering, the sardius, topaz, and the diamond, the beryl, the onyx, and the jasper, the sapphire, the emerald, and the carbuncle, and gold: the workmanship of thy tabrets and of thy pipes was prepared in thee in the day that thou wast created.

¹³בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃

¹⁴Thou art the anointed cherub that covereth; and I have set thee so: thou wast upon the holy mountain of God; thou hast walked up and down in the midst of the stones of fire.

¹⁴את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת׃

¹⁵Thou wast perfect in thy ways from the day that thou wast created, till iniquity was found in thee.

¹⁵תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך׃

¹⁶By the multitude of thy merchandise they have filled the midst of thee with violence, and thou hast sinned: therefore I will cast thee as profane out of the mountain of God: and I will destroy thee, O covering cherub, from the midst of the stones of fire.

¹⁶ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש׃

¹⁷Thine heart was lifted up because of thy beauty, thou hast corrupted thy wisdom by reason of thy brightness: I will cast thee to the ground, I will lay thee before kings, that they may behold thee.

¹⁷גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך׃

¹⁸Thou hast defiled thy sanctuaries by the multitude of thine iniquities, by the iniquity of thy traffick; therefore will I bring forth a fire from the midst of thee, it shall devour thee, and I will bring thee to ashes upon the earth in the sight of all them that behold thee.

¹⁸מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך׃

¹⁹All they that know thee among the people shall be astonished at thee: thou shalt be a terror, and never shalt thou be any more.

¹⁹כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃

²⁰Again the word of the LORD came unto me, saying,

²⁰ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

²¹Son of man, set thy face against Zidon, and prophesy against it,

²¹בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה׃

²²And say, Thus saith the Lord GOD; Behold, I am against thee, O Zidon; and I will be glorified in the midst of thee: and they shall know that I am the LORD, when I shall have executed judgments in her, and shall be sanctified in her.

²²ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה׃

²³For I will send into her pestilence, and blood into her streets; and the wounded shall be judged in the midst of her by the sword upon her on every side; and they shall know that I am the LORD.

²³ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃

²⁴And there shall be no more a pricking brier unto the house of Israel, nor any grieving thorn of all that are round about them, that despised them; and they shall know that I am the Lord GOD.

²⁴ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃

²⁵Thus saith the Lord GOD; When I shall have gathered the house of Israel from the people among whom they are scattered, and shall be sanctified in them in the sight of the heathen, then shall they dwell in their land that I have given to my servant Jacob.

²⁵כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב׃

²⁶And they shall dwell safely therein, and shall build houses, and plant vineyards; yea, they shall dwell with confidence, when I have executed judgments upon all those that despise them round about them; and they shall know that I am the LORD their God.

²⁶וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃