1After these things the word of the LORD came unto Abram in a vision, saying, Fear not, Abram: I am thy shield, and thy exceeding great reward.
1אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃
2And Abram said, LORD God, what wilt thou give me, seeing I go childless, and the steward of my house is this Eliezer of Damascus?
2ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃
3And Abram said, Behold, to me thou hast given no seed: and, lo, one born in my house is mine heir.
3ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃
4And, behold, the word of the LORD came unto him, saying, This shall not be thine heir; but he that shall come forth out of thine own bowels shall be thine heir.
4והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃
5And he brought him forth abroad, and said, Look now toward heaven, and tell the stars, if thou be able to number them: and he said unto him, So shall thy seed be.
5ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃
6And he believed in the LORD; and he counted it to him for righteousness.
6והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃
7And he said unto him, I am the LORD that brought thee out of Ur of the Chaldees, to give thee this land to inherit it.
7ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃
8And he said, LORD God, whereby shall I know that I shall inherit it?
8ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃
9And he said unto him, Take me an heifer of three years old, and a she goat of three years old, and a ram of three years old, and a turtledove, and a young pigeon.
9ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃
10And he took unto him all these, and divided them in the midst, and laid each piece one against another: but the birds divided he not.
10ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃
11And when the fowls came down upon the carcasses, Abram drove them away.
11וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃
12And when the sun was going down, a deep sleep fell upon Abram; and, lo, an horror of great darkness fell upon him.
12ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃
13And he said unto Abram, Know of a surety that thy seed shall be a stranger in a land that is not theirs, and shall serve them; and they shall afflict them four hundred years;
13ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃
14And also that nation, whom they shall serve, will I judge: and afterward shall they come out with great substance.
14וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃
15And thou shalt go to thy fathers in peace; thou shalt be buried in a good old age.
15ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃
16But in the fourth generation they shall come hither again: for the iniquity of the Amorites is not yet full.
16ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃
17And it came to pass, that, when the sun went down, and it was dark, behold a smoking furnace, and a burning lamp that passed between those pieces.
17ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃
18In the same day the LORD made a covenant with Abram, saying, Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates:
18ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃
19The Kenites, and the Kenizzites, and the Kadmonites,
19את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃
20And the Hittites, and the Perizzites, and the Rephaim,
20ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃
21And the Amorites, and the Canaanites, and the Girgashites, and the Jebusites.
21ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃