1And the LORD appeared unto him in the plains of Mamre: and he sat in the tent door in the heat of the day;
1וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃
2And he lift up his eyes and looked, and, lo, three men stood by him: and when he saw them, he ran to meet them from the tent door, and bowed himself toward the ground,
2וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃
3And said, My LORD, if now I have found favor in thy sight, pass not away, I pray thee, from thy servant:
3ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃
4Let a little water, I pray you, be fetched, and wash your feet, and rest yourselves under the tree:
4יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃
5And I will fetch a morsel of bread, and comfort ye your hearts; after that ye shall pass on: for therefore are ye come to your servant. And they said, So do, as thou hast said.
5ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃
6And Abraham hastened into the tent unto Sarah, and said, Make ready quickly three measures of fine meal, knead it, and make cakes upon the hearth.
6וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃
7And Abraham ran unto the herd, and fetched a calf tender and good, and gave it unto a young man; and he hasted to dress it.
7ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃
8And he took butter, and milk, and the calf which he had dressed, and set it before them; and he stood by them under the tree, and they did eat.
8ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃
9And they said unto him, Where is Sarah thy wife? And he said, Behold, in the tent.
9ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃
10And he said, I will certainly return unto thee according to the time of life; and, lo, Sarah thy wife shall have a son. And Sarah heard it in the tent door, which was behind him.
10ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃
11Now Abraham and Sarah were old and well stricken in age; and it ceased to be with Sarah after the manner of women.
11ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃
12Therefore Sarah laughed within herself, saying, After I am waxed old shall I have pleasure, my lord being old also?
12ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃
13And the LORD said unto Abraham, Wherefore did Sarah laugh, saying, Shall I of a surety bear a child, which am old?
13ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃
14Is any thing too hard for the LORD? At the time appointed I will return unto thee, according to the time of life, and Sarah shall have a son.
14היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃
15Then Sarah denied, saying, I laughed not; for she was afraid. And he said, Nay; but thou didst laugh.
15ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃
16And the men rose up from thence, and looked toward Sodom: and Abraham went with them to bring them on the way.
16ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃
17And the LORD said, Shall I hide from Abraham that thing which I do;
17ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃
18Seeing that Abraham shall surely become a great and mighty nation, and all the nations of the earth shall be blessed in him?
18ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃
19For I know him, that he will command his children and his household after him, and they shall keep the way of the LORD, to do justice and judgment; that the LORD may bring upon Abraham that which he hath spoken of him.
19כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃
20And the LORD said, Because the cry of Sodom and Gomorrah is great, and because their sin is very grievous;
20ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃
21I will go down now, and see whether they have done altogether according to the cry of it, which is come unto me; and if not, I will know.
21ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃
22And the men turned their faces from thence, and went toward Sodom: but Abraham stood yet before the LORD.
22ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃
23And Abraham drew near, and said, Wilt thou also destroy the righteous with the wicked?
23ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃
24Peradventure there be fifty righteous within the city: wilt thou also destroy and not spare the place for the fifty righteous that are therein?
24אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃
25That be far from thee to do after this manner, to slay the righteous with the wicked: and that the righteous should be as the wicked, that be far from thee: Shall not the Judge of all the earth do right?
25חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃
26And the LORD said, If I find in Sodom fifty righteous within the city, then I will spare all the place for their sakes.
26ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃
27And Abraham answered and said, Behold now, I have taken upon me to speak unto the LORD, which am but dust and ashes:
27ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃
28Peradventure there shall lack five of the fifty righteous: wilt thou destroy all the city for lack of five? And he said, If I find there forty and five, I will not destroy it.
28אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃
29And he spake unto him yet again, and said, Peradventure there shall be forty found there. And he said, I will not do it for forty's sake.
29ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃
30And he said unto him, Oh let not the LORD be angry, and I will speak: Peradventure there shall thirty be found there. And he said, I will not do it, if I find thirty there.
30ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃
31And he said, Behold now, I have taken upon me to speak unto the LORD: Peradventure there shall be twenty found there. And he said, I will not destroy it for twenty's sake.
31ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃
32And he said, Oh let not the LORD be angry, and I will speak yet but this once: Peradventure ten shall be found there. And he said, I will not destroy it for ten's sake.
32ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃
33And the LORD went his way, as soon as he had left communing with Abraham: and Abraham returned unto his place.
33וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃