¹Then verily the first covenant had also ordinances of divine service, and a worldly sanctuary.

¹הן היה גם לברית הראשונה משפטי העבודה ומקדש ארצי׃

²For there was a tabernacle made; the first, wherein was the candlestick, and the table, and the shewbread; which is called the sanctuary.

²כי הוקם המשכן החיצון אשר בו המנורה והשלחן ומערכת הלחם והוא נקרא קדש׃

³And after the second veil, the tabernacle which is called the Holiest of all;

³ומבית לפרכת השנית משכן הנקרא קדש הקדשים׃

⁴Which had the golden censer, and the ark of the covenant overlaid round about with gold, wherein was the golden pot that had manna, and Aaron's rod that budded, and the tables of the covenant;

⁴אשר לו מזבח הזהב לקטרת וארון הברית מצפה זהב כלו ובו צנצנת זהב אשר המן בתוכו ומטה אהרן אשר פרח ולוחות הברית׃

⁵And over it the cherubims of glory shadowing the mercyseat; of which we cannot now speak particularly.

⁵וממעל לו כרובי הכבוד הסככים על הכפרת לא נדבר כעת על כל אחד מהם בפרט׃

⁶Now when these things were thus ordained, the priests went always into the first tabernacle, accomplishing the service of God.

⁶ואחרי שהוכנו אלה ככה באו הכהנים תמיד אל המשכן החיצון לעבד שם את עבודתם׃

⁷But into the second went the high priest alone once every year, not without blood, which he offered for himself, and for the errors of the people:

⁷ואל המשכן אשר לפנים ממנו בא שמה הכהן הגדול לבדו פעם אחת בשנה לא בבלי דם אשר יקריב בעד נפשו ובעד שגגות העם׃

⁸The Holy Ghost this signifying, that the way into the holiest of all was not yet made manifest, while as the first tabernacle was yet standing:

⁸ורוח הקדש מודיע בזאת כי לא נגלה הדרך אל הקדש כל הימים אשר המשכן החיצון יש לו לעמד׃

⁹Which was a figure for the time then present, in which were offered both gifts and sacrifices, that could not make him that did the service perfect, as pertaining to the conscience;

⁹והוא משל על העת ההוה אשר בה מקריבים מנחות וזבחים אשר לא יוכלו להשלים את לבב העבד׃

¹⁰Which stood only in meats and drinks, and divers washings, and carnal ordinances, imposed on them until the time of reformation.

¹⁰אך משפטי הגוף המה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר הושמו עד עת התקון׃

¹¹But Christ being come an high priest of good things to come, by a greater and more perfect tabernacle, not made with hands, that is to say, not of this building;

¹¹אבל המשיח בבאו להיות כהן גדול לטבות העתידות עבר בתוך המשכן המעלה בגדלה ושלמות אשר לא נעשה בידים כלומר אשר איננו בכלל הבריאה הזאת׃

¹²Neither by the blood of goats and calves, but by his own blood he entered in once into the holy place, having obtained eternal redemption for us.

¹²גם לא בא בדם שעירים ועגלים אלא בדם נפשו בא בפעם אחת אל הקדש פנימה וימצא גאלת עולם׃

¹³For if the blood of bulls and of goats, and the ashes of an heifer sprinkling the unclean, sanctifieth to the purifying of the flesh:

¹³כי אם דם הפרים והשעירים ואפר הפרה אשר יזה על הטמאים יקדשם לטהרת גופם׃

¹⁴How much more shall the blood of Christ, who through the eternal Spirit offered himself without spot to God, purge your conscience from dead works to serve the living God?

¹⁴אף כי דם המשיח אשר הקריב את עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי מום יטהר לבבכם ממעשי מות לעבד את אלהים חיים׃

¹⁵And for this cause he is the mediator of the new testament, that by means of death, for the redemption of the transgressions that were under the first testament, they which are called might receive the promise of eternal inheritance.

¹⁵ובעבור זאת הוא גם סרסר לברית חדשה למען אשר יירשו המקראים את הבטחת נחלת עולם אחרי אשר מת לפדות מן הפשעים אשר נעשו תחת הברית הראשונה׃

¹⁶For where a testament is, there must also of necessity be the death of the testator.

¹⁶כי במקום שיש דיתיקי צריך לדעת מות מקימה׃

¹⁷For a testament is of force after men are dead: otherwise it is of no strength at all while the testator liveth.

¹⁷כי רק במות המת תכון דיתיקי ואיננה בתקפה בעוד מקימה בחיים׃

¹⁸Whereupon neither the first testament was dedicated without blood.

¹⁸לכן גם הראשונה לא חנכה בלא דם׃

¹⁹For when Moses had spoken every precept to all the people according to the law, he took the blood of calves and of goats, with water, and scarlet wool, and hyssop, and sprinkled both the book, and all the people,

¹⁹כי ככלות משה להגיד לכל העם את כל המצות כתורה לקח דם העגלים והשעירים עם מים ותולעת שני ואזוב ויזרק על הספר ועל כל העם׃

²⁰Saying, This is the blood of the testament which God hath enjoined unto you.

²⁰ויאמר הנה דם הברית אשר צוה אלהים אליכם׃

²¹Moreover he sprinkled with blood both the tabernacle, and all the vessels of the ministry.

²¹וכן הזה מן הדם על המשכן ועל כל כלי השרת׃

²²And almost all things are by the law purged with blood; and without shedding of blood is no remission.

²²וכמעט הכל יטהר בדם על פי התורה ואין כפרה בלי שפיכת דם׃

²³It was therefore necessary that the patterns of things in the heavens should be purified with these; but the heavenly things themselves with better sacrifices than these.

²³לכן דמיוני הדברים שבשמים צריכים להטהר באלה והדברים שבשמים בעצמם צריכים להטהר בזבחים טובים מאלה׃

²⁴For Christ is not entered into the holy places made with hands, which are the figures of the true; but into heaven itself, now to appear in the presence of God for us:

²⁴כי המשיח לא בא אל הקדש הנעשה בידים שהוא רק דמות האמתי כי אם בא אל עצם השמים לראות עתה בעדנו את פני האלהים׃

²⁵Nor yet that he should offer himself often, as the high priest entereth into the holy place every year with blood of others;

²⁵אף לא להקריב את נפשו פעמים רבות ככהן הגדול אשר בא שנה בשנה אל הקדש בדם אחרים׃

²⁶For then must he often have suffered since the foundation of the world: but now once in the end of the world hath he appeared to put away sin by the sacrifice of himself.

²⁶כי אם כן הוא הלא היה לו לענות פעמים רבות מראשית העולם ועתה בקץ העתים נגלה בפעם אחת כדי לבטל את החטא בזבח נפשו׃

²⁷And as it is appointed unto men once to die, but after this the judgment:

²⁷וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין׃

²⁸So Christ was once offered to bear the sins of many; and unto them that look for him shall he appear the second time without sin unto salvation.

²⁸כן הקרב המשיח פעם אחת למען שאת חטאי רבים ופעם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו׃