¹Woe unto them that decree unrighteous decrees, and that write grievousness which they have prescribed;

¹הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו׃

²To turn aside the needy from judgment, and to take away the right from the poor of my people, that widows may be their prey, and that they may rob the fatherless!

²להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃

³And what will ye do in the day of visitation, and in the desolation which shall come from far? to whom will ye flee for help? and where will ye leave your glory?

³ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃

⁴Without me they shall bow down under the prisoners, and they shall fall under the slain. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.

⁴בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

⁵O Assyrian, the rod of mine anger, and the staff in their hand is mine indignation.

⁵הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃

⁶I will send him against an hypocritical nation, and against the people of my wrath will I give him a charge, to take the spoil, and to take the prey, and to tread them down like the mire of the streets.

⁶בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃

⁷Howbeit he meaneth not so, neither doth his heart think so; but it is in his heart to destroy and cut off nations not a few.

⁷והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃

⁸For he saith, Are not my princes altogether kings?

⁸כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃

⁹Is not Calno as Carchemish? is not Hamath as Arpad? is not Samaria as Damascus?

⁹הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃

¹⁰As my hand hath found the kingdoms of the idols, and whose graven images did excel them of Jerusalem and of Samaria;

¹⁰כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃

¹¹Shall I not, as I have done unto Samaria and her idols, so do to Jerusalem and her idols?

¹¹הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃

¹²Wherefore it shall come to pass, that when the Lord hath performed his whole work upon mount Zion and on Jerusalem, I will punish the fruit of the stout heart of the king of Assyria, and the glory of his high looks.

¹²והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו׃

¹³For he saith, By the strength of my hand I have done it, and by my wisdom; for I am prudent: and I have removed the bounds of the people, and have robbed their treasures, and I have put down the inhabitants like a valiant man:

¹³כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃

¹⁴And my hand hath found as a nest the riches of the people: and as one gathereth eggs that are left, have I gathered all the earth; and there was none that moved the wing, or opened the mouth, or peeped.

¹⁴ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃

¹⁵Shall the axe boast itself against him that heweth therewith? or shall the saw magnify itself against him that shaketh it? as if the rod should shake itself against them that lift it up, or as if the staff should lift up itself, as if it were no wood.

¹⁵היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃

¹⁶Therefore shall the Lord, the Lord of hosts, send among his fat ones leanness; and under his glory he shall kindle a burning like the burning of a fire.

¹⁶לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃

¹⁷And the light of Israel shall be for a fire, and his Holy One for a flame: and it shall burn and devour his thorns and his briers in one day;

¹⁷והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃

¹⁸And shall consume the glory of his forest, and of his fruitful field, both soul and body: and they shall be as when a standard-bearer fainteth.

¹⁸וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃

¹⁹And the rest of the trees of his forest shall be few, that a child may write them.

¹⁹ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃

²⁰And it shall come to pass in that day, that the remnant of Israel, and such as are escaped of the house of Jacob, shall no more again stay upon him that smote them; but shall stay upon the LORD, the Holy One of Israel, in truth.

²⁰והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת׃

²¹The remnant shall return, even the remnant of Jacob, unto the mighty God.

²¹שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור׃

²²For though thy people Israel be as the sand of the sea, yet a remnant of them shall return: the consumption decreed shall overflow with righteousness.

²²כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃

²³For the Lord GOD of hosts shall make a consumption, even determined, in the midst of all the land.

²³כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ׃

²⁴Therefore thus saith the Lord GOD of hosts, O my people that dwellest in Zion, be not afraid of the Assyrian: he shall smite thee with a rod, and shall lift up his staff against thee, after the manner of Egypt.

²⁴לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים׃

²⁵For yet a very little while, and the indignation shall cease, and mine anger in their destruction.

²⁵כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם׃

²⁶And the LORD of hosts shall stir up a scourge for him according to the slaughter of Midian at the rock of Oreb: and as his rod was upon the sea, so shall he lift it up after the manner of Egypt.

²⁶ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים׃

²⁷And it shall come to pass in that day, that his burden shall be taken away from off thy shoulder, and his yoke from off thy neck, and the yoke shall be destroyed because of the anointing.

²⁷והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן׃

²⁸He is come to Aiath, he is passed to Migron; at Michmash he hath laid up his carriages:

²⁸בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃

²⁹They are gone over the passage: they have taken up their lodging at Geba; Ramah is afraid; Gibeah of Saul is fled.

²⁹עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃

³⁰Lift up thy voice, O daughter of Gallim: cause it to be heard unto Laish, O poor Anathoth.

³⁰צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃

³¹Madmenah is removed; the inhabitants of Gebim gather themselves to flee.

³¹נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃

³²As yet shall he remain at Nob that day: he shall shake his hand against the mount of the daughter of Zion, the hill of Jerusalem.

³²עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם׃

³³Behold, the Lord, the LORD of hosts, shall lop the bough with terror: and the high ones of stature shall be hewn down, and the haughty shall be humbled.

³³הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃

³⁴And he shall cut down the thickets of the forest with iron, and Lebanon shall fall by a mighty one.

³⁴ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃