¹Hear ye this, O house of Jacob, which are called by the name of Israel, and are come forth out of the waters of Judah, which swear by the name of the LORD, and make mention of the God of Israel, but not in truth, nor in righteousness.

¹שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה׃

²For they call themselves of the holy city, and stay themselves upon the God of Israel; The LORD of hosts is his name.

²כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו׃

³I have declared the former things from the beginning; and they went forth out of my mouth, and I shewed them; I did them suddenly, and they came to pass.

³הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה׃

⁴Because I knew that thou art obstinate, and thy neck is an iron sinew, and thy brow brass;

⁴מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה׃

⁵I have even from the beginning declared it to thee; before it came to pass I shewed it thee: lest thou shouldest say, Mine idol hath done them, and my graven image, and my molten image, hath commanded them.

⁵ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום׃

⁶Thou hast heard, see all this; and will not ye declare it? I have shewed thee new things from this time, even hidden things, and thou didst not know them.

⁶שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם׃

⁷They are created now, and not from the beginning; even before the day when thou heardest them not; lest thou shouldest say, Behold, I knew them.

⁷עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם פן תאמר הנה ידעתין׃

⁸Yea, thou heardest not; yea, thou knewest not; yea, from that time that thine ear was not opened: for I knew that thou wouldest deal very treacherously, and wast called a transgressor from the womb.

⁸גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך׃

⁹For my name's sake will I defer mine anger, and for my praise will I refrain for thee, that I cut thee not off.

⁹למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך׃

¹⁰Behold, I have refined thee, but not with silver; I have chosen thee in the furnace of affliction.

¹⁰הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני׃

¹¹For mine own sake, even for mine own sake, will I do it: for how should my name be polluted? and I will not give my glory unto another.

¹¹למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן׃

¹²Hearken unto me, O Jacob and Israel, my called; I am he; I am the first, I also am the last.

¹²שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון אף אני אחרון׃

¹³Mine hand also hath laid the foundation of the earth, and my right hand hath spanned the heavens: when I call unto them, they stand up together.

¹³אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו׃

¹⁴All ye, assemble yourselves, and hear; which among them hath declared these things? The LORD hath loved him: he will do his pleasure on Babylon, and his arm shall be on the Chaldeans.

¹⁴הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים׃

¹⁵I, even I, have spoken; yea, I have called him: I have brought him, and he shall make his way prosperous.

¹⁵אני אני דברתי אף קראתיו הביאתיו והצליח דרכו׃

¹⁶Come ye near unto me, hear ye this; I have not spoken in secret from the beginning; from the time that it was, there am I: and now the Lord GOD, and his Spirit, hath sent me.

¹⁶קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני ורוחו׃

¹⁷Thus saith the LORD, thy Redeemer, the Holy One of Israel; I am the LORD thy God which teacheth thee to profit, which leadeth thee by the way that thou shouldest go.

¹⁷כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך׃

¹⁸O that thou hadst hearkened to my commandments! then had thy peace been as a river, and thy righteousness as the waves of the sea:

¹⁸לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים׃

¹⁹Thy seed also had been as the sand, and the offspring of thy bowels like the gravel thereof; his name should not have been cut off nor destroyed from before me.

¹⁹ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני׃

²⁰Go ye forth of Babylon, flee ye from the Chaldeans, with a voice of singing declare ye, tell this, utter it even to the end of the earth; say ye, The LORD hath redeemed his servant Jacob.

²⁰צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב׃

²¹And they thirsted not when he led them through the deserts: he caused the waters to flow out of the rock for them: he clave the rock also, and the waters gushed out.

²¹ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים׃

²²There is no peace, saith the LORD, unto the wicked.

²²אין שלום אמר יהוה לרשעים׃