1My brethren, be not many masters, knowing that we shall receive the greater condemnation.
1אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃
2For in many things we offend all. If any man offend not in word, the same is a perfect man, and able also to bridle the whole body.
2כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃
3Behold, we put bits in the horses' mouths, that they may obey us; and we turn about their whole body.
3הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃
4Behold also the ships, which though they be so great, and are driven of fierce winds, yet are they turned about with a very small helm, whithersoever the governor listeth.
4והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃
5Even so the tongue is a little member, and boasteth great things. Behold, how great a matter a little fire kindleth!
5ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃
6And the tongue is a fire, a world of iniquity: so is the tongue among our members, that it defileth the whole body, and setteth on fire the course of nature; and it is set on fire of hell.
6כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃
7For every kind of beasts, and of birds, and of serpents, and of things in the sea, is tamed, and hath been tamed of mankind:
7כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃
8But the tongue can no man tame; it is an unruly evil, full of deadly poison.
8אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃
9Therewith bless we God, even the Father; and therewith curse we men, which are made after the similitude of God.
9בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃
10Out of the same mouth proceedeth blessing and cursing. My brethren, these things ought not so to be.
10מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃
11Doth a fountain send forth at the same place sweet water and bitter?
11היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃
12Can the fig tree, my brethren, bear olive berries? either a vine, figs? so can no fountain both yield salt water and fresh.
12אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃
13Who is a wise man and endued with knowledge among you? let him shew out of a good conversation his works with meekness of wisdom.
13מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃
14But if ye have bitter envying and strife in your hearts, glory not, and lie not against the truth.
14ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃
15This wisdom descendeth not from above, but is earthly, sensual, devilish.
15אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃
16For where envying and strife is, there is confusion and every evil work.
16כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃
17But the wisdom that is from above is first pure, then peaceable, gentle, and easy to be intreated, full of mercy and good fruits, without partiality, and without hypocrisy.
17אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃
18And the fruit of righteousness is sown in peace of them that make peace.
18ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃