¹Hear ye the word which the LORD speaketh unto you, O house of Israel:

¹שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל׃

²Thus saith the LORD, Learn not the way of the heathen, and be not dismayed at the signs of heaven; for the heathen are dismayed at them.

²כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה׃

³For the customs of the people are vain: for one cutteth a tree out of the forest, the work of the hands of the workman, with the axe.

³כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד׃

⁴They deck it with silver and with gold; they fasten it with nails and with hammers, that it move not.

⁴בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק׃

⁵They are upright as the palm tree, but speak not: they must needs be borne, because they cannot go. Be not afraid of them; for they cannot do evil, neither also is it in them to do good.

⁵כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם׃

⁶Forasmuch as there is none like unto thee, O LORD; thou art great, and thy name is great in might.

⁶מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה׃

⁷Who would not fear thee, O King of nations? for to thee doth it appertain: forasmuch as among all the wise men of the nations, and in all their kingdoms, there is none like unto thee.

⁷מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך׃

⁸But they are altogether brutish and foolish: the stock is a doctrine of vanities.

⁸ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃

⁹Silver spread into plates is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the workman, and of the hands of the founder: blue and purple is their clothing: they are all the work of cunning men.

⁹כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם׃

¹⁰But the LORD is the true God, he is the living God, and an everlasting king: at his wrath the earth shall tremble, and the nations shall not be able to abide his indignation.

¹⁰ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו׃

¹¹Thus shall ye say unto them, The gods that have not made the heavens and the earth, even they shall perish from the earth, and from under these heavens.

¹¹כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה׃

¹²He hath made the earth by his power, he hath established the world by his wisdom, and hath stretched out the heavens by his discretion.

¹²עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

¹³When he uttereth his voice, there is a multitude of waters in the heavens, and he causeth the vapours to ascend from the ends of the earth; he maketh lightnings with rain, and bringeth forth the wind out of his treasures.

¹³לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃

¹⁴Every man is brutish in his knowledge: every founder is confounded by the graven image: for his molten image is falsehood, and there is no breath in them.

¹⁴נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃

¹⁵They are vanity, and the work of errors: in the time of their visitation they shall perish.

¹⁵הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃

¹⁶The portion of Jacob is not like them: for he is the former of all things; and Israel is the rod of his inheritance: The LORD of hosts is his name.

¹⁶לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃

¹⁷Gather up thy wares out of the land, O inhabitant of the fortress.

¹⁷אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור׃

¹⁸For thus saith the LORD, Behold, I will sling out the inhabitants of the land at this once, and will distress them, that they may find it so.

¹⁸כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו׃

¹⁹Woe is me for my hurt! my wound is grievous; but I said, Truly this is a grief, and I must bear it.

¹⁹אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃

²⁰My tabernacle is spoiled, and all my cords are broken: my children are gone forth of me, and they are not: there is none to stretch forth my tent any more, and to set up my curtains.

²⁰אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי׃

²¹For the pastors are become brutish, and have not sought the LORD: therefore they shall not prosper, and all their flocks shall be scattered.

²¹כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה׃

²²Behold, the noise of the bruit is come, and a great commotion out of the north country, to make the cities of Judah desolate, and a den of dragons.

²²קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים׃

²³O LORD, I know that the way of man is not in himself: it is not in man that walketh to direct his steps.

²³ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו׃

²⁴O LORD, correct me, but with judgment; not in thine anger, lest thou bring me to nothing.

²⁴יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני׃

²⁵Pour out thy fury upon the heathen that know thee not, and upon the families that call not on thy name: for they have eaten up Jacob, and devoured him, and consumed him, and have made his habitation desolate.

²⁵שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו׃