¹Moreover the word of the LORD came to me, saying,

¹ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

²Go and cry in the ears of Jerusalem, saying, Thus saith the LORD; I remember thee, the kindness of thy youth, the love of thine espousals, when thou wentest after me in the wilderness, in a land that was not sown.

²הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃

³Israel was holiness unto the LORD, and the firstfruits of his increase: all that devour him shall offend; evil shall come upon them, saith the LORD.

³קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה׃

⁴Hear ye the word of the LORD, O house of Jacob, and all the families of the house of Israel:

⁴שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל׃

⁵Thus saith the LORD, What iniquity have your fathers found in me, that they are gone far from me, and have walked after vanity, and are become vain?

⁵כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃

⁶Neither said they, Where is the LORD that brought us up out of the land of Egypt, that led us through the wilderness, through a land of deserts and of pits, through a land of drought, and of the shadow of death, through a land that no man passed through, and where no man dwelt?

⁶ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃

⁷And I brought you into a plentiful country, to eat the fruit thereof and the goodness thereof; but when ye entered, ye defiled my land, and made mine heritage an abomination.

⁷ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃

⁸The priests said not, Where is the LORD? and they that handle the law knew me not: the pastors also transgressed against me, and the prophets prophesied by Baal, and walked after things that do not profit.

⁸הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו׃

⁹Wherefore I will yet plead with you, saith the LORD, and with your children's children will I plead.

⁹לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב׃

¹⁰For pass over the isles of Chittim, and see; and send unto Kedar, and consider diligently, and see if there be such a thing.

¹⁰כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃

¹¹Hath a nation changed their gods, which are yet no gods? but my people have changed their glory for that which doth not profit.

¹¹ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃

¹²Be astonished, O ye heavens, at this, and be horribly afraid, be ye very desolate, saith the LORD.

¹²שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃

¹³For my people have committed two evils; they have forsaken me the fountain of living waters, and hewed them out cisterns, broken cisterns, that can hold no water.

¹³כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃

¹⁴Is Israel a servant? is he a homeborn slave? why is he spoiled?

¹⁴העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז׃

¹⁵The young lions roared upon him, and yelled, and they made his land waste: his cities are burned without inhabitant.

¹⁵עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃

¹⁶Also the children of Noph and Tahapanes have broken the crown of thy head.

¹⁶גם בני נף ותחפנס ירעוך קדקד׃

¹⁷Hast thou not procured this unto thyself, in that thou hast forsaken the LORD thy God, when he led thee by the way?

¹⁷הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃

¹⁸And now what hast thou to do in the way of Egypt, to drink the waters of Sihor? or what hast thou to do in the way of Assyria, to drink the waters of the river?

¹⁸ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר׃

¹⁹Thine own wickedness shall correct thee, and thy backslidings shall reprove thee: know therefore and see that it is an evil thing and bitter, that thou hast forsaken the LORD thy God, and that my fear is not in thee, saith the Lord GOD of hosts.

¹⁹תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות׃

²⁰For of old time I have broken thy yoke, and burst thy bands; and thou saidst, I will not transgress; when upon every high hill and under every green tree thou wanderest, playing the harlot.

²⁰כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה׃

²¹Yet I had planted thee a noble vine, wholly a right seed: how then art thou turned into the degenerate plant of a strange vine unto me?

²¹ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃

²²For though thou wash thee with nitre, and take thee much soap, yet thine iniquity is marked before me, saith the Lord GOD.

²²כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה׃

²³How canst thou say, I am not polluted, I have not gone after Baalim? see thy way in the valley, know what thou hast done: thou art a swift dromedary traversing her ways;

²³איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃

²⁴A wild ass used to the wilderness, that snuffeth up the wind at her pleasure; in her occasion who can turn her away? all they that seek her will not weary themselves; in her month they shall find her.

²⁴פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃

²⁵Withhold thy foot from being unshod, and thy throat from thirst: but thou saidst, There is no hope: no; for I have loved strangers, and after them will I go.

²⁵מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך׃

²⁶As the thief is ashamed when he is found, so is the house of Israel ashamed; they, their kings, their princes, and their priests, and their prophets.

²⁶כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃

²⁷Saying to a stock, Thou art my father; and to a stone, Thou hast brought me forth: for they have turned their back unto me, and not their face: but in the time of their trouble they will say, Arise, and save us.

²⁷אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃

²⁸But where are thy gods that thou hast made thee? let them arise, if they can save thee in the time of thy trouble: for according to the number of thy cities are thy gods, O Judah.

²⁸ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃

²⁹Wherefore will ye plead with me? ye all have transgressed against me, saith the LORD.

²⁹למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה׃

³⁰In vain have I smitten your children; they received no correction: your own sword hath devoured your prophets, like a destroying lion.

³⁰לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃

³¹O generation, see ye the word of the LORD. Have I been a wilderness unto Israel? a land of darkness? wherefore say my people, We are lords; we will come no more unto thee?

³¹הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך׃

³²Can a maid forget her ornaments, or a bride her attire? yet my people have forgotten me days without number.

³²התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃

³³Why trimmest thou thy way to seek love? therefore hast thou also taught the wicked ones thy ways.

³³מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכיך׃

³⁴Also in thy skirts is found the blood of the souls of the poor innocents: I have not found it by secret search, but upon all these.

³⁴גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה׃

³⁵Yet thou sayest, Because I am innocent, surely his anger shall turn from me. Behold, I will plead with thee, because thou sayest, I have not sinned.

³⁵ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי׃

³⁶Why gaddest thou about so much to change thy way? thou also shalt be ashamed of Egypt, as thou wast ashamed of Assyria.

³⁶מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור׃

³⁷Yea, thou shalt go forth from him, and thine hands upon thine head: for the LORD hath rejected thy confidences, and thou shalt not prosper in them.

³⁷גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃