¹Then said he unto the disciples, It is impossible but that offences will come: but woe unto him, through whom they come!

¹ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃

²It were better for him that a millstone were hanged about his neck, and he cast into the sea, than that he should offend one of these little ones.

²נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

³Take heed to yourselves: If thy brother trespass against thee, rebuke him; and if he repent, forgive him.

³השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃

⁴And if he trespass against thee seven times in a day, and seven times in a day turn again to thee, saying, I repent; thou shalt forgive him.

⁴ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃

⁵And the apostles said unto the Lord, Increase our faith.

⁵ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃

⁶And the Lord said, If ye had faith as a grain of mustard seed, ye might say unto this sycamine tree, Be thou plucked up by the root, and be thou planted in the sea; and it should obey you.

⁶ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃

⁷But which of you, having a servant plowing or feeding cattle, will say unto him by and by, when he is come from the field, Go and sit down to meat?

⁷מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃

⁸And will not rather say unto him, Make ready wherewith I may sup, and gird thyself, and serve me, till I have eaten and drunken; and afterward thou shalt eat and drink?

⁸הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃

⁹Doth he thank that servant because he did the things that were commanded him? I trow not.

⁹הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃

¹⁰So likewise ye, when ye shall have done all those things which are commanded you, say, We are unprofitable servants: we have done that which was our duty to do.

¹⁰ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃

¹¹And it came to pass, as he went to Jerusalem, that he passed through the midst of Samaria and Galilee.

¹¹ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃

¹²And as he entered into a certain village, there met him ten men that were lepers, which stood afar off:

¹²ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃

¹³And they lifted up their voices, and said, Jesus, Master, have mercy on us.

¹³וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃

¹⁴And when he saw them, he said unto them, Go shew yourselves unto the priests. And it came to pass, that, as they went, they were cleansed.

¹⁴וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃

¹⁵And one of them, when he saw that he was healed, turned back, and with a loud voice glorified God,

¹⁵ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

¹⁶And fell down on his face at his feet, giving him thanks: and he was a Samaritan.

¹⁶ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃

¹⁷And Jesus answering said, Were there not ten cleansed? but where are the nine?

¹⁷ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃

¹⁸There are not found that returned to give glory to God, save this stranger.

¹⁸האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃

¹⁹And he said unto him, Arise, go thy way: thy faith hath made thee whole.

¹⁹ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃

²⁰And when he was demanded of the Pharisees, when the kingdom of God should come, he answered them and said, The kingdom of God cometh not with observation:

²⁰וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃

²¹Neither shall they say, Lo here! or, lo there! for, behold, the kingdom of God is within you.

²¹ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃

²²And he said unto the disciples, The days will come, when ye shall desire to see one of the days of the Son of man, and ye shall not see it.

²²ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃

²³And they shall say to you, See here; or, see there: go not after them, nor follow them.

²³ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃

²⁴For as the lightning, that lighteneth out of the one part under heaven, shineth unto the other part under heaven; so shall also the Son of man be in his day.

²⁴כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

²⁵But first must he suffer many things, and be rejected of this generation.

²⁵אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃

²⁶And as it was in the days of Noe, so shall it be also in the days of the Son of man.

²⁶וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

²⁷They did eat, they drank, they married wives, they were given in marriage, until the day that Noe entered into the ark, and the flood came, and destroyed them all.

²⁷אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃

²⁸Likewise also as it was in the days of Lot; they did eat, they drank, they bought, they sold, they planted, they builded;

²⁸וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

²⁹But the same day that Lot went out of Sodom it rained fire and brimstone from heaven, and destroyed them all.

²⁹ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

³⁰Even thus shall it be in the day when the Son of man is revealed.

³⁰ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

³¹In that day, he which shall be upon the housetop, and his stuff in the house, let him not come down to take it away: and he that is in the field, let him likewise not return back.

³¹ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃

³²Remember Lot's wife.

³²זכרו את אשת לוט׃

³³Whosoever shall seek to save his life shall lose it; and whosoever shall lose his life shall preserve it.

³³המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

³⁴I tell you, in that night there shall be two men in one bed; the one shall be taken, and the other shall be left.

³⁴אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃

³⁵Two women shall be grinding together; the one shall be taken, and the other left.

³⁵שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃

³⁶Two men shall be in the field; the one shall be taken, and the other left.

³⁶שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃

³⁷And they answered and said unto him, Where, Lord? And he said unto them, Wheresoever the body is, thither will the eagles be gathered together.

³⁷ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃