¹And the LORD spake unto Moses, saying,

¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²Speak unto the children of Israel, and say unto them, When ye be come into the land of your habitations, which I give unto you,

²דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃

³And will make an offering by fire unto the LORD, a burnt offering, or a sacrifice in performing a vow, or in a freewill offering, or in your solemn feasts, to make a sweet savor unto the LORD, of the herd or of the flock:

³ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃

⁴Then shall he that offereth his offering unto the LORD bring a meat offering of a tenth deal of flour mingled with the fourth part of an hin of oil.

⁴והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃

⁵And the fourth part of an hin of wine for a drink offering shalt thou prepare with the burnt offering or sacrifice, for one lamb.

⁵ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃

⁶Or for a ram, thou shalt prepare for a meat offering two tenth deals of flour mingled with the third part of an hin of oil.

⁶או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃

⁷And for a drink offering thou shalt offer the third part of an hin of wine, for a sweet savor unto the LORD.

⁷ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃

⁸And when thou preparest a bullock for a burnt offering, or for a sacrifice in performing a vow, or peace offerings unto the LORD:

⁸וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃

⁹Then shall he bring with a bullock a meat offering of three tenth deals of flour mingled with half an hin of oil.

⁹והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃

¹⁰And thou shalt bring for a drink offering half an hin of wine, for an offering made by fire, of a sweet savor unto the LORD.

¹⁰ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃

¹¹Thus shall it be done for one bullock, or for one ram, or for a lamb, or a kid.

¹¹ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃

¹²According to the number that ye shall prepare, so shall ye do to every one according to their number.

¹²כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃

¹³All that are born of the country shall do these things after this manner, in offering an offering made by fire, of a sweet savor unto the LORD.

¹³כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃

¹⁴And if a stranger sojourn with you, or whosoever be among you in your generations, and will offer an offering made by fire, of a sweet savor unto the LORD; as ye do, so he shall do.

¹⁴וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃

¹⁵One ordinance shall be both for you of the congregation, and also for the stranger that sojourneth with you, an ordinance for ever in your generations: as ye are, so shall the stranger be before the LORD.

¹⁵הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃

¹⁶One law and one manner shall be for you, and for the stranger that sojourneth with you.

¹⁶תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃

¹⁷And the LORD spake unto Moses, saying,

¹⁷וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁸Speak unto the children of Israel, and say unto them, When ye come into the land whither I bring you,

¹⁸דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃

¹⁹Then it shall be, that, when ye eat of the bread of the land, ye shall offer up an heave offering unto the LORD.

¹⁹והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃

²⁰Ye shall offer up a cake of the first of your dough for an heave offering: as ye do the heave offering of the threshingfloor, so shall ye heave it.

²⁰ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃

²¹Of the first of your dough ye shall give unto the LORD an heave offering in your generations.

²¹מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃

²²And if ye have erred, and not observed all these commandments, which the LORD hath spoken unto Moses,

²²וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃

²³Even all that the LORD hath commanded you by the hand of Moses, from the day that the LORD commanded Moses, and henceforward among your generations;

²³את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃

²⁴Then it shall be, if ought be committed by ignorance without the knowledge of the congregation, that all the congregation shall offer one young bullock for a burnt offering, for a sweet savor unto the LORD, with his meat offering, and his drink offering, according to the manner, and one kid of the goats for a sin offering.

²⁴והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃

²⁵And the priest shall make an atonement for all the congregation of the children of Israel, and it shall be forgiven them; for it is ignorance: and they shall bring their offering, a sacrifice made by fire unto the LORD, and their sin offering before the LORD, for their ignorance:

²⁵וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃

²⁶And it shall be forgiven all the congregation of the children of Israel, and the stranger that sojourneth among them; seeing all the people were in ignorance.

²⁶ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃

²⁷And if any soul sin through ignorance, then he shall bring a she goat of the first year for a sin offering.

²⁷ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃

²⁸And the priest shall make an atonement for the soul that sinneth ignorantly, when he sinneth by ignorance before the LORD, to make an atonement for him; and it shall be forgiven him.

²⁸וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃

²⁹Ye shall have one law for him that sinneth through ignorance, both for him that is born among the children of Israel, and for the stranger that sojourneth among them.

²⁹האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃

³⁰But the soul that doeth ought presumptuously, whether he be born in the land, or a stranger, the same reproacheth the LORD; and that soul shall be cut off from among his people.

³⁰והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃

³¹Because he hath despised the word of the LORD, and hath broken his commandment, that soul shall utterly be cut off; his iniquity shall be upon him.

³¹כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃

³²And while the children of Israel were in the wilderness, they found a man that gathered sticks upon the sabbath day.

³²ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃

³³And they that found him gathering sticks brought him unto Moses and Aaron, and unto all the congregation.

³³ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃

³⁴And they put him in ward, because it was not declared what should be done to him.

³⁴ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃

³⁵And the LORD said unto Moses, The man shall be surely put to death: all the congregation shall stone him with stones without the camp.

³⁵ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃

³⁶And all the congregation brought him without the camp, and stoned him with stones, and he died; as the LORD commanded Moses.

³⁶ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃

³⁷And the LORD spake unto Moses, saying,

³⁷ויאמר יהוה אל משה לאמר׃

³⁸Speak unto the children of Israel, and bid them that they make them fringes in the borders of their garments throughout their generations, and that they put upon the fringe of the borders a ribband of blue:

³⁸דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃

³⁹And it shall be unto you for a fringe, that ye may look upon it, and remember all the commandments of the LORD, and do them; and that ye seek not after your own heart and your own eyes, after which ye use to go a whoring:

³⁹והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃

⁴⁰That ye may remember, and do all my commandments, and be holy unto your God.

⁴⁰למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃

⁴¹I am the LORD your God, which brought you out of the land of Egypt, to be your God: I am the LORD your God.

⁴¹אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃