1And the LORD spake unto Moses, saying,
1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2Speak unto the children of Israel, and take of every one of them a rod according to the house of their fathers, of all their princes according to the house of their fathers twelve rods: write thou every man's name upon his rod.
2דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃
3And thou shalt write Aaron's name upon the rod of Levi: for one rod shall be for the head of the house of their fathers.
3ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃
4And thou shalt lay them up in the tabernacle of the congregation before the testimony, where I will meet with you.
4והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃
5And it shall come to pass, that the man's rod, whom I shall choose, shall blossom: and I will make to cease from me the murmurings of the children of Israel, whereby they murmur against you.
5והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃
6And Moses spake unto the children of Israel, and every one of their princes gave him a rod apiece, for each prince one, according to their fathers' houses, even twelve rods: and the rod of Aaron was among their rods.
6וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃
7And Moses laid up the rods before the LORD in the tabernacle of witness.
7וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃
8And it came to pass, that on the morrow Moses went into the tabernacle of witness; and, behold, the rod of Aaron for the house of Levi was budded, and brought forth buds, and bloomed blossoms, and yielded almonds.
8ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃
9And Moses brought out all the rods from before the LORD unto all the children of Israel: and they looked, and took every man his rod.
9ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃
10And the LORD said unto Moses, Bring Aaron's rod again before the testimony, to be kept for a token against the rebels; and thou shalt quite take away their murmurings from me, that they die not.
10ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃
11And Moses did so: as the LORD commanded him, so did he.
11ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃
12And the children of Israel spake unto Moses, saying, Behold, we die, we perish, we all perish.
12ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃
13Whosoever cometh any thing near unto the tabernacle of the LORD shall die: shall we be consumed with dying?
13כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃