1Hold not thy peace, O God of my praise;
1למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃
2For the mouth of the wicked and the mouth of the deceitful are opened against me: they have spoken against me with a lying tongue.
2כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃
3They compassed me about also with words of hatred; and fought against me without a cause.
3ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃
4For my love they are my adversaries: but I give myself unto prayer.
4תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃
5And they have rewarded me evil for good, and hatred for my love.
5וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃
6Set thou a wicked man over him: and let Satan stand at his right hand.
6הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃
7When he shall be judged, let him be condemned: and let his prayer become sin.
7בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃
8Let his days be few; and let another take his office.
8יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃
9Let his children be fatherless, and his wife a widow.
9יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃
10Let his children be continually vagabonds, and beg: let them seek their bread also out of their desolate places.
10ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃
11Let the extortioner catch all that he hath; and let the strangers spoil his labour.
11ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃
12Let there be none to extend mercy unto him: neither let there be any to favour his fatherless children.
12אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃
13Let his posterity be cut off; and in the generation following let their name be blotted out.
13יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃
14Let the iniquity of his fathers be remembered with the LORD; and let not the sin of his mother be blotted out.
14יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃
15Let them be before the LORD continually, that he may cut off the memory of them from the earth.
15יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃
16Because that he remembered not to shew mercy, but persecuted the poor and needy man, that he might even slay the broken in heart.
16יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃
17As he loved cursing, so let it come unto him: as he delighted not in blessing, so let it be far from him.
17ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃
18As he clothed himself with cursing like as with his garment, so let it come into his bowels like water, and like oil into his bones.
18וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃
19Let it be unto him as the garment which covereth him, and for a girdle wherewith he is girded continually.
19תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃
20Let this be the reward of mine adversaries from the LORD, and of them that speak evil against my soul.
20זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃
21But do thou for me, O GOD the Lord, for thy name's sake: because thy mercy is good, deliver thou me.
21ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני׃
22For I am poor and needy, and my heart is wounded within me.
22כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃
23I am gone like the shadow when it declineth: I am tossed up and down as the locust.
23כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃
24My knees are weak through fasting; and my flesh faileth of fatness.
24ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃
25I became also a reproach unto them: when they looked upon me they shaked their heads.
25ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃
26Help me, O LORD my God: O save me according to thy mercy:
26עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃
27That they may know that this is thy hand; that thou, LORD, hast done it.
27וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃
28Let them curse, but bless thou: when they arise, let them be ashamed; but let thy servant rejoice.
28יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃
29Let mine adversaries be clothed with shame, and let them cover themselves with their own confusion, as with a mantle.
29ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃
30I will greatly praise the LORD with my mouth; yea, I will praise him among the multitude.
30אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃
31For he shall stand at the right hand of the poor, to save him from those that condemn his soul.
31כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃