1I said, I will take heed to my ways, that I sin not with my tongue: I will keep my mouth with a bridle, while the wicked is before me.
1למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃
2I was dumb with silence, I held my peace, even from good; and my sorrow was stirred.
2נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃
3My heart was hot within me, while I was musing the fire burned: then spake I with my tongue,
3חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃
4LORD, make me to know mine end, and the measure of my days, what it is: that I may know how frail I am.
4הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃
5Behold, thou hast made my days as an handbreadth; and mine age is as nothing before thee: verily every man at his best state is altogether vanity. Selah.
5הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃
6Surely every man walketh in a vain shew: surely they are disquieted in vain: he heapeth up riches, and knoweth not who shall gather them.
6אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃
7And now, Lord, what wait I for? my hope is in thee.
7ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃
8Deliver me from all my transgressions: make me not the reproach of the foolish.
8מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃
9I was dumb, I opened not my mouth; because thou didst it.
9נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃
10Remove thy stroke away from me: I am consumed by the blow of thine hand.
10הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃
11When thou with rebukes dost correct man for iniquity, thou makest his beauty to consume away like a moth: surely every man is vanity. Selah.
11בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃
12Hear my prayer, O LORD, and give ear unto my cry; hold not thy peace at my tears: for I am a stranger with thee, and a sojourner, as all my fathers were.
12שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃
13O spare me, that I may recover strength, before I go hence, and be no more.
13השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃