¹O Lord God, to whom vengeance belongeth; O God, to whom vengeance belongeth, shew thyself.

¹אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃

²Lift up thyself, thou judge of the earth: render a reward to the proud.

²הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃

³LORD, how long shall the wicked, how long shall the wicked triumph?

³עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃

⁴How long shall they utter and speak hard things? and all the workers of iniquity boast themselves?

⁴יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃

⁵They break in pieces thy people, O LORD, and afflict thine heritage.

⁵עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃

⁶They slay the widow and the stranger, and murder the fatherless.

⁶אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃

⁷Yet they say, The LORD shall not see, neither shall the God of Jacob regard it.

⁷ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃

⁸Understand, ye brutish among the people: and ye fools, when will ye be wise?

⁸בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃

⁹He that planted the ear, shall he not hear? he that formed the eye, shall he not see?

⁹הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃

¹⁰He that chastiseth the heathen, shall not he correct? he that teacheth man knowledge, shall not he know?

¹⁰היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃

¹¹The LORD knoweth the thoughts of man, that they are vanity.

¹¹יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃

¹²Blessed is the man whom thou chastenest, O LORD, and teachest him out of thy law;

¹²אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃

¹³That thou mayest give him rest from the days of adversity, until the pit be digged for the wicked.

¹³להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃

¹⁴For the LORD will not cast off his people, neither will he forsake his inheritance.

¹⁴כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃

¹⁵But judgment shall return unto righteousness: and all the upright in heart shall follow it.

¹⁵כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃

¹⁶Who will rise up for me against the evildoers? or who will stand up for me against the workers of iniquity?

¹⁶מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃

¹⁷Unless the LORD had been my help, my soul had almost dwelt in silence.

¹⁷לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃

¹⁸When I said, My foot slippeth; thy mercy, O LORD, held me up.

¹⁸אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃

¹⁹In the multitude of my thoughts within me thy comforts delight my soul.

¹⁹ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃

²⁰Shall the throne of iniquity have fellowship with thee, which frameth mischief by a law?

²⁰היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃

²¹They gather themselves together against the soul of the righteous, and condemn the innocent blood.

²¹יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃

²²But the LORD is my defence; and my God is the rock of my refuge.

²²ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃

²³And he shall bring upon them their own iniquity, and shall cut them off in their own wickedness; yea, the LORD our God shall cut them off.

²³וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃