¹I lifted up mine eyes again, and looked, and behold a man with a measuring line in his hand.

¹ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃

²Then said I, Whither goest thou? And he said unto me, To measure Jerusalem, to see what is the breadth thereof, and what is the length thereof.

²ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃

³And, behold, the angel that talked with me went forth, and another angel went out to meet him,

³והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃

⁴And said unto him, Run, speak to this young man, saying, Jerusalem shall be inhabited as towns without walls for the multitude of men and cattle therein:

⁴ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃

⁵For I, saith the LORD, will be unto her a wall of fire round about, and will be the glory in the midst of her.

⁵ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃

⁶Ho, ho, come forth, and flee from the land of the north, saith the LORD: for I have spread you abroad as the four winds of the heaven, saith the LORD.

⁶הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃

⁷Deliver thyself, O Zion, that dwellest with the daughter of Babylon.

⁷הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃

⁸For thus saith the LORD of hosts; After the glory hath he sent me unto the nations which spoiled you: for he that toucheth you toucheth the apple of his eye.

⁸כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃

⁹For, behold, I will shake mine hand upon them, and they shall be a spoil to their servants: and ye shall know that the LORD of hosts hath sent me.

⁹כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃

¹⁰Sing and rejoice, O daughter of Zion: for, lo, I come, and I will dwell in the midst of thee, saith the LORD.

¹⁰רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃

¹¹And many nations shall be joined to the LORD in that day, and shall be my people: and I will dwell in the midst of thee, and thou shalt know that the LORD of hosts hath sent me unto thee.

¹¹ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃

¹²And the LORD shall inherit Judah his portion in the holy land, and shall choose Jerusalem again.

¹²ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃

¹³Be silent, O all flesh, before the LORD: for he is raised up out of his holy habitation.

¹³הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃