¹And they sit still three years, there is no war between Aram and Israel,

¹וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל׃

²and it cometh to pass in the third year, that Jehoshaphat king of Judah cometh down unto the king of Israel,

²ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל׃

³and the king of Israel saith unto his servants, `Have ye not known that ours [is] Ramoth-Gilead? and we are keeping silent from taking it out of the hand of the king of Aram!`

³ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם׃

⁴And he saith unto Jehoshaphat, `Dost thou go with me to battle [to] Ramoth-Gilead?` and Jehoshaphat saith unto the king of Israel, `As I am, so thou; as my people, so thy people; as my horses, so thy horses.`

⁴ויאמר אל יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך׃

⁵And Jehoshaphat saith unto the king of Israel, `Seek, I pray thee, to-day, the word of Jehovah;`

⁵ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה׃

⁶and the king of Israel gathereth the prophets, about four hundred men, and saith unto them, `Do I go against Ramoth-Gilead to battle, or do I forbear?` and they say, `Go up, and the Lord doth give [it] into the hand of the king.`

⁶ויקבץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך׃

⁷And Jehoshaphat saith, `Is there not here a prophet of Jehovah besides, and we seek by him?`

⁷ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו׃

⁸And the king of Israel saith unto Jehoshaphat, `Yet — one man to seek Jehovah by him, and I have hated him, for he doth not prophesy concerning me good, but evil — Micaiah son of Imlah;` and Jehoshaphat saith, `Let not the king say so.`

⁸ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן׃

⁹And the king of Israel calleth unto a certain eunuch, and saith, `Hasten Micaiah son of Imlah.`

⁹ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה׃

¹⁰And the king of Israel and Jehoshaphat king of Judah are sitting, each on his throne, clothed with garments, in a threshing-floor, at the opening of the gate of Samaria, and all the prophets are prophesying before them.

¹⁰ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם׃

¹¹And Zedekiah son of Chenaanah maketh for himself horns of iron, and saith, `Thus said Jehovah, By these thou dost push the Aramaeans till they are consumed;`

¹¹ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם׃

¹²and all the prophets are prophesying so, saying, `Go up to Ramoth-Gilead, and prosper, and Jehovah hath given [it] into the hand of the king.`

¹²וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃

¹³And the messenger who hath gone to call Micaiah hath spoken unto him, saying, `Lo, I pray thee, the words of the prophets, with one mouth, [are] good towards the king; let it be, I pray thee, thy word as the word of one of them — and thou hast spoken good.`

¹³והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך כדבר אחד מהם ודברת טוב׃

¹⁴And Micaiah saith, `Jehovah liveth; surely that which Jehovah saith unto me — it I speak.`

¹⁴ויאמר מיכיהו חי יהוה כי את אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר׃

¹⁵And he cometh in unto the king, and the king saith unto him, `Micaiah, do we go unto Ramoth-Gilead, to battle, or do we forbear?` and he saith unto him, `Go up, and prosper, and Jehovah hath given [it] into the hand of the king.`

¹⁵ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃

¹⁶And the king saith unto him, `How many times am I adjuring thee that thou speak nothing unto me but truth in the name of Jehovah?`

¹⁶ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משבעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יהוה׃

¹⁷And he saith, `I have seen all Israel scattered on the hills as sheep that have no shepherd, and Jehovah saith, These have no master; they turn back each to his house in peace.`

¹⁷ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום׃

¹⁸And the king of Israel saith unto Jehoshaphat, `Have I not said unto thee, He doth not prophesy of me good, but evil?`

¹⁸ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע׃

¹⁹And he saith, `Therefore, hear a word of Jehovah; I have seen Jehovah sitting on His throne, and all the host of the heavens standing by Him, on His right and on His left;

¹⁹ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו׃

²⁰and Jehovah saith, Who doth entice Ahab, and he doth go up and fall in Ramoth-Gilead? and this one saith thus, and that one is saying thus.

²⁰ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה׃

²¹`And the spirit goeth out, and standeth before Jehovah, and saith, I — I do entice him; and Jehovah saith unto him, By what?

²¹ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה׃

²²and he saith, I go out, and have been a spirit of falsehood in the mouth of all his prophets; and He saith, Thou dost entice, and also thou art able; go out and do so.

²²ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן׃

²³And now, lo, Jehovah hath put a spirit of falsehood in the mouth of all these thy prophets, and Jehovah hath spoken concerning thee — evil.`

²³ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃

²⁴And Zedekiah son of Chenaanah draweth nigh, and smiteth Micaiah on the cheek, and saith, `Where [is] this — he hath passed over — the Spirit of Jehovah — from me to speak with thee?`

²⁴ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך׃

²⁵And Micaiah saith, `Lo, thou art seeing on that day, when thou goest in to the innermost chamber to be hidden.`

²⁵ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה׃

²⁶And the king of Israel saith, `Take Micaiah, and turn him back unto Amon head of the city, and unto Joash son of the king,

²⁶ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך׃

²⁷and thou hast said, Thus said the king, Place ye this one in the house of restraint, and cause him to eat bread of oppression, and water of oppression, till my coming in peace.`

²⁷ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום׃

²⁸And Micaiah saith, `If thou at all return in peace — Jehovah hath not spoken by me;` and he saith, `Hear, O peoples, all of them.`

²⁸ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם׃

²⁹And the king of Israel goeth up, and Jehoshaphat king of Judah, to Ramoth-Gilead.

²⁹ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת גלעד׃

³⁰And the king of Israel saith unto Jehoshaphat to disguise himself, and to go into battle, `And thou, put on thy garments.` And the king of Israel disguiseth himself, and goeth into battle.

³⁰ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה׃

³¹And the king of Aram commanded the heads of the charioteers whom he hath — thirty and two — saying, `Ye do not fight with small or with great, but with the king of Israel by himself.`

³¹ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו׃

³²And it cometh to pass, at the heads of the charioteers seeing Jehoshaphat, that they said, `He [is] only the king of Israel;` and they turn aside to him to fight, and Jehoshaphat crieth out,

³²ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט׃

³³and it cometh to pass, at the heads of the charioteers seeing that he [is] not the king of Israel, that they turn back from after him.

³³ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו׃

³⁴And a man hath drawn with a bow, in his simplicity, and smiteth the king of Israel between the joinings and the coat of mail, and he saith to his charioteer, `Turn thy hand, and take me out from the camp, for I have become sick.`

³⁴ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה כי החליתי׃

³⁵And the battle increaseth on that day, and the king hath been caused to stand in the chariot, over-against Aram, and he dieth in the evening, and the blood of the wound runneth out unto the midst of the chariot,

³⁵ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב׃

³⁶and he causeth the cry to pass over through the camp, at the going in of the sun, saying, `Each unto his city, and each unto his land.`

³⁶ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל עירו ואיש אל ארצו׃

³⁷And the king dieth, and cometh into Samaria, and they bury the king in Samaria;

³⁷וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את המלך בשמרון׃

³⁸and [one] rinseth the chariot by the pool of Samaria, and the dogs lick his blood — when the armour they had washed — according to the word of Jehovah that He spake.

³⁸וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו כדבר יהוה אשר דבר׃

³⁹And the rest of the matters of Ahab, and all that he did, and the house of ivory that he built, and all the cities that he built, are they not written on the book of the Chronicles of the kings of Israel?

³⁹ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃

⁴⁰And Ahab lieth with his fathers, and Ahaziah his son reigneth in his stead.

⁴⁰וישכב אחאב עם אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו׃

⁴¹And Jehoshaphat son of Asa hath reigned over Judah in the fourth year of Ahab king of Israel,

⁴¹ויהושפט בן אסא מלך על יהודה בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל׃

⁴²Jehoshaphat [is] a son of thirty and five years in his reigning, and twenty and five years he hath reigned in Jerusalem, and the name of his mother [is] Azubah daughter of Shilhi.

⁴²יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי׃

⁴³And he walketh in all the way of Asa his father, he hath not turned aside from it, to do that which [is] right in the eyes of Jehovah; only the high places have not turned aside, yet are the people sacrificing and making perfume in high places.

⁴³וילך בכל דרך אסא אביו לא סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה אך הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃

⁴⁴And Jehoshaphat maketh peace with the king of Israel;

⁴⁴וישלם יהושפט עם מלך ישראל׃

⁴⁵and the rest of the matters of Jehoshaphat, and his might that he got, and with which he fought, are they not written on the book of the Chronicles of the kings of Judah?

⁴⁵ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃

⁴⁶And the remnant of the whoremongers who were left in the days of Asa his father he took away out of the land;

⁴⁶ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן הארץ׃

⁴⁷and there is no king in Edom; he set up a king.

⁴⁷ומלך אין באדום נצב מלך׃

⁴⁸Jehoshaphat made ships at Tarshish to go to Ophir for gold, and they went not, for the ships were broken in Ezion-Geber.

⁴⁸יהושפט עשר אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברה אניות בעציון גבר׃

⁴⁹Then said Ahaziah son of Ahab unto Jehoshaphat, `Let my servants go with thy servants in the ships;` and Jehoshaphat was not willing.

⁴⁹אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט׃

⁵⁰And Jehoshaphat lieth with his fathers, and is buried with his fathers in the city of David his father, and Jehoram his son reigneth in his stead.

⁵⁰וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו׃

⁵¹Ahaziah son of Ahab hath reigned over Israel in Samaria in the seventeenth year of Jehoshaphat king of Judah, and reigneth over Israel two years,

⁵¹אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים׃

⁵²and doth the evil thing in the eyes of Jehovah, and walketh in the way of his father, and in the way of his mother, and in the way of Jeroboam son of Nebat who caused Israel to sin,

⁵²ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃

⁵³and serveth the Baal, and boweth himself to it, and provoketh Jehovah, God of Israel, according to all that his father had done.

⁵³ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכעס את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו׃