¹Having put aside, then, all evil, and all guile, and hypocrisies, and envyings, and all evil speakings,

¹ועתה הסירו מכם כל רשע וכל מרמה וחנפה וקנאה וכל לשון רע׃

²as new-born babes the word`s pure milk desire ye, that in it ye may grow,

²וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו בו׃

³if so be ye did taste that the Lord [is] gracious,

³אם אמנם טעמתם כי טוב האדון׃

⁴to whom coming — a living stone — by men, indeed, having been disapproved of, but with God choice, precious,

⁴אשר נגשתם אליו אל אבן חיה אשר מאסו בה בני האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים׃

⁵and ye yourselves, as living stones, are built up, a spiritual house, a holy priesthood, to offer up spiritual sacrifices acceptable to God through Jesus Christ.

⁵ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃

⁶Wherefore, also, it is contained in the Writing: `Lo, I lay in Zion a chief corner-stone, choice, precious, and he who is believing on him may not be put to shame;`

⁶וזה הוא שאמר הכתוב הנני יסד בציון אבן פנה אבן בחן ויקרה והמאמין בה לא יבוש׃

⁷to you, then, who are believing [is] the preciousness; and to the unbelieving, a stone that the builders disapproved of, this one did become for the head of a corner,

⁷לכן לכם המאמינים היקר אבל לסוררים האבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פנה ולאבן נגף ולצור מכשל׃

⁸and a stone of stumbling and a rock of offence — who are stumbling at the word, being unbelieving, — to which also they were set;

⁸והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו׃

⁹and ye [are] a choice race, a royal priesthood, a holy nation, a people acquired, that the excellences ye may shew forth of Him who out of darkness did call you to His wondrous light;

⁹ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגלה למען תספרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנפלא׃

¹⁰who [were] once not a people, and [are] now the people of God; who had not found kindness, and now have found kindness.

¹⁰אשר לפנים לא עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לפנים לא רחמו ועתה מרחמים׃

¹¹Beloved, I call upon [you], as strangers and sojourners, to keep from the fleshly desires, that war against the soul,

¹¹אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃

¹²having your behaviour among the nations right, that in that which they speak against you as evil-doers, of the good works having beheld, they may glorify God in a day of inspection.

¹²והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און יכבדו את האלהים ביום הפקדה׃

¹³Be subject, then, to every human creation, because of the Lord, whether to a king, as the highest,

¹³והכנעו לכל פקדת אדם בגלל האדון אם למלך כראוי לראש׃

¹⁴whether to governors, as to those sent through him, for punishment, indeed, of evil-doers, and a praise of those doing good;

¹⁴אם למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב׃

¹⁵because, so is the will of God, doing good, to put to silence the ignorance of the foolish men;

¹⁵כי כן הוא חפץ אלהים אשר בעשותכם הטוב תסכרו את פי אולת האנשים אשר אין בם דעת׃

¹⁶as free, and not having the freedom as the cloak of the evil, but as servants of God;

¹⁶כחפשים ולא כאלו היתה לכם החפשה למכסה הרעה כי אם כעבדי אלהים׃

¹⁷to all give ye honour; the brotherhood love ye; God fear ye; the king honour ye.

¹⁷נהגו כבוד בכל איש אהבו את האחים יראו את אלהים כבדו את המלך׃

¹⁸The domestics! be subjecting yourselves in all fear to the masters, not only to the good and gentle, but also to the cross;

¹⁸העבדים הכנעו לפני אדניכם בכל יראה לא לפני הטובים והענוים לבד כי אם גם לפני העקשים׃

¹⁹for this [is] gracious, if because of conscience toward God any one doth endure sorrows, suffering unrighteously;

¹⁹כי חסד הוא לאיש אם ישבע ממררים ויענה חנם למען דעת האלהים׃

²⁰for what renown [is it], if sinning and being buffeted, ye do endure [it]? but if, doing good and suffering [for it], ye do endure, this [is] gracious with God,

²⁰כי אם חטא תחטאו וסבלתם מכות אגרוף מה תתהללו אך אם תענו וסבלתם בעשותכם הטוב חסד הוא מלפני אלהים׃

²¹for to this ye were called, because Christ also did suffer for you, leaving to you an example, that ye may follow his steps,

²¹כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו׃

²²who did not commit sin, nor was guile found in his mouth,

²²אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו׃

²³who being reviled — was not reviling again, suffering — was not threatening, and was committing himself to Him who is judging righteously,

²³אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃

²⁴who our sins himself did bear in his body, upon the tree, that to the sins having died, to the righteousness we may live; by whose stripes ye were healed,

²⁴למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן החטאים׃

²⁵for ye were as sheep going astray, but ye turned back now to the shepherd and overseer of your souls.

²⁵אשר בחברתו נרפא לכם כי הייתם כצאן אבדות ועתה שבתם אל הרעה פקיד נפשתיכם׃