¹And it cometh to pass in those days, that the Philistines gather their camps for the war, to fight against Israel, and Achish saith unto David, `Thou dost certainly know that with me thou dost go out into the camp, thou and thy men.`

¹ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך׃

²And David saith unto Achish, `Therefore — thou dost know that which thy servant dost do.` And Achish saith unto David, `Therefore — keeper of my head I do appoint thee all the days.`

²ויאמר דוד אל אכיש לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש אל דוד לכן שמר לראשי אשימך כל הימים׃

³And Samuel hath died, and all Israel mourn for him, and bury him in Ramah, even in his city, and Saul hath turned aside those having familiar spirits, and the wizards, out of the land.

³ושמואל מת ויספדו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים מהארץ׃

⁴And the Philistines are gathered, and come in, and encamp in Shunem, and Saul gathereth all Israel, and they encamp in Gilboa,

⁴ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע׃

⁵and Saul seeth the camp of the Philistines, and feareth, and his heart trembleth greatly,

⁵וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד׃

⁶and Saul asketh at Jehovah, and Jehovah hath not answered him, either by dreams, or by Urim, or by prophets.

⁶וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה גם בחלמות גם באורים גם בנביאם׃

⁷And Saul saith to his servants, `Seek for me a woman possessing a familiar spirit, and I go unto her, and inquire of her;` and his servants say unto him, `Lo, a woman possessing a familiar spirit in En-dor.`

⁷ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור׃

⁸And Saul disguiseth himself and putteth on other garments, and goeth, he and two of the men with him, and they come in unto the woman by night, and he saith, `Divine, I pray thee, to me by the familiar spirit, and cause to come up to me him whom I say unto thee.`

⁸ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה ויאמר קסומי נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך׃

⁹And the woman saith unto him, `Lo, thou hast known that which Saul hath done, that he hath cut off those having familiar spirits, and the wizards, out of the land; and why art thou laying a snare for my soul — to put me to death?`

⁹ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר הכרית את האבות ואת הידעני מן הארץ ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני׃

¹⁰And Saul sweareth to her by Jehovah, saying, `Jehovah liveth, punishment doth not meet thee for this thing.`

¹⁰וישבע לה שאול ביהוה לאמר חי יהוה אם יקרך עון בדבר הזה׃

¹¹And the woman saith, `Whom do I bring up to thee?` and he saith, `Samuel — bring up to me.`

¹¹ותאמר האשה את מי אעלה לך ויאמר את שמואל העלי לי׃

¹²And the woman seeth Samuel, and crieth with a loud voice, and the woman speaketh unto Saul, saying, `Why hast thou deceived me — and thou Saul?`

¹²ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול׃

¹³And the king saith to her, `Do not fear; for what hast thou seen?` and the woman saith unto Saul, `Gods I have seen coming up out of the earth.`

¹³ויאמר לה המלך אל תיראי כי מה ראית ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים מן הארץ׃

¹⁴And he saith to her, `What [is] his form?` and she saith, `An aged man is coming up, and he [is] covered with an upper robe;` and Saul knoweth that he [is] Samuel, and boweth — face to thee earth — and doth obeisance.

¹⁴ויאמר לה מה תארו ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא ויקד אפים ארצה וישתחו׃

¹⁵And Samuel saith unto Saul, `Why hast thou troubled me, to bring me up?` And Saul saith, `I have great distress, and the Philistines are fighting against me, God hath turned aside from me, and hath not answered me any more, either by the hand of the prophets, or by dreams; and I call for thee to let me know what I do.`

¹⁵ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאם גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה׃

¹⁶And Samuel saith, `And why dost thou ask me, and Jehovah hath turned aside from thee, and is thine enemy?

¹⁶ויאמר שמואל ולמה תשאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך׃

¹⁷And Jehovah doth for Himself as He hath spoken by my hand, and Jehovah rendeth the kingdom out of thy hand, and giveth it to thy neighbour — to David.

¹⁷ויעש יהוה לו כאשר דבר בידי ויקרע יהוה את הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד׃

¹⁸Because thou hast not hearkened to the voice of Jehovah, nor didst the fierceness of His anger on Amalek — therefore this thing hath Jehovah done to thee this day;

¹⁸כאשר לא שמעת בקול יהוה ולא עשית חרון אפו בעמלק על כן הדבר הזה עשה לך יהוה היום הזה׃

¹⁹yea, Jehovah giveth also Israel with thee into the hand of the Philistines, and tomorrow thou and thy sons [are] with me; also the camp of Israel doth Jehovah give into the hand of the Philistines.`

¹⁹ויתן יהוה גם את ישראל עמך ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את מחנה ישראל יתן יהוה ביד פלשתים׃

²⁰And Saul hasteth and falleth — the fulness of his stature — to the earth, and feareth greatly because of the words of Samuel; also power was not in him, for he had not eaten bread all the day, and all the night.

²⁰וימהר שאול ויפל מלא קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם כח לא היה בו כי לא אכל לחם כל היום וכל הלילה׃

²¹And the woman cometh in unto Saul, and seeth that he hath been greatly troubled, and saith unto him, `Lo, thy maid-servant hath hearkened to thy voice, and I put my soul in my hand, and I obey thy words which thou hast spoken unto me;

²¹ותבוא האשה אל שאול ותרא כי נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את דבריך אשר דברת אלי׃

²²and now, hearken, I pray thee, also thou, to the voice of thy maid-servant, and I set before thee a morsel of bread, and eat, and there is in thee power when thou goest in the way.`

²²ועתה שמע נא גם אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך׃

²³And he refuseth, and saith, `I do not eat;` and his servants urge on him, and also the woman, and he hearkeneth to their voice, and riseth from the earth, and sitteth on the bed.

²³וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו בו עבדיו וגם האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל המטה׃

²⁴And the woman hath a calf of the stall in the house, and she hasteth and slaughtereth it, and taketh flour, and kneadeth, and baketh it unleavened things,

²⁴ולאשה עגל מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח קמח ותלש ותפהו מצות׃

²⁵and bringeth nigh before Saul, and before his servants, and they eat, and rise, and go on, during that night.

²⁵ותגש לפני שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא׃