¹As to the rest, then, brethren, we request you, and call upon you in the Lord Jesus, as ye did receive from us how it behoveth you to walk and to please God, that ye may abound the more,

¹ועוד נבקשה מכם אחי ונזהיר אתכם באדנינו ישוע כי כאשר קבלתם מאתנו איך לכם להתהלך ולמצא חן בעיני האלהים כן תוסיפו וכן תרבו עוד׃

²for ye have known what commands we gave you through the Lord Jesus,

²כי ידעתם את המצות אשר נתנו לכם בשם האדון ישוע׃

³for this is the will of God — your sanctification; that ye abstain from the whoredom,

³כי רצון האלהים היא קדשתכם אשר תתרחקו מן הזנות׃

⁴that each of you know his own vessel to possess in sanctification and honour,

⁴וידע כל איש מכם לשמר את כליו בקדשה ויקר׃

⁵not in the affection of desire, as also the nations that were not knowing God,

⁵ולא בתאות זמה כדרך הגוים אשר אינם ידעים האלהים׃

⁶that no one go beyond and defraud in the matter his brother, because an avenger [is] the Lord of all these, as also we spake before to you and testified,

⁶ולא יפרץ איש ויונה את אחיו בעשק כי נוקם יהוה על כל זאת כאשר כבר אמרנו והעידנו לכם׃

⁷for God did not call us on uncleanness, but in sanctification;

⁷כי לא קרא אותנו האלהים לטמאה כי אם לקדשה׃

⁸he, therefore, who is despising — doth not despise man, but God, who also did give His Holy Spirit to us.

⁸על כן הבוזה זאת לא אנשים הוא בוזה כי אם את האלהים אשר גם שם בקרבנו את רוח קדשו׃

⁹And concerning the brotherly love, ye have no need of [my] writing to you, for ye yourselves are God-taught to love one another,

⁹ועל אהבת האחים אין צרך לכתב אליכם הלא אף אתם למודי יהוה לאהבה איש את רעהו׃

¹⁰for ye do it also to all the brethren who [are] in all Macedonia; and we call upon you, brethren, to abound still more,

¹⁰וגם עשים אתם כן לכל אחיכם אשר בכל מקדוניא אך נבקשה מכם אחי אשר תוסיפו ותרבו עוד׃

¹¹and to study to be quiet, and to do your own business, and to work with your own hands, as we did command you,

¹¹ותשתדלו לשבת בנחת ותעשו איש מלאכתו בעמל ידיכם כאשר צוינו אתכם׃

¹²that ye may walk becomingly unto those without, and may have lack of nothing.

¹²למען תתנהגו כהגן עם אשר בחוץ ולא תצטרכו לאדם׃

¹³And I do not wish you to be ignorant, brethren, concerning those who have fallen asleep, that ye may not sorrow, as also the rest who have not hope,

¹³ועל דבר הישנים אחי לא נכחד מכם דבר למען לא תעצבו כאחרים אשר אין להם תקוה׃

¹⁴for if we believe that Jesus died and rose again, so also God those asleep through Jesus he will bring with him,

¹⁴כי אם נאמין אשר מת ישוע ויחי כן יביא האלהים על ידי ישוע גם את הישנים אתו׃

¹⁵for this to you we say in the word of the Lord, that we who are living — who do remain over to the presence of the Lord — may not precede those asleep,

¹⁵כי את זאת נאמר לכם בדבר יהוה כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים׃

¹⁶because the Lord himself, in a shout, in the voice of a chief-messenger, and in the trump of God, shall come down from heaven, and the dead in Christ shall rise first,

¹⁶כי הוא האדון ירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשופר אלהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח׃

¹⁷then we who are living, who are remaining over, together with them shall be caught away in clouds to meet the Lord in air, and so always with the Lord we shall be;

¹⁷אחרי כן אנחנו החיים הנשארים נלקח אתם יחדו בעננים לקראת האדון לרקיע ובכן נהיה תמיד עם האדון׃

¹⁸so, then, comfort ye one another in these words.

¹⁸לכן נחמו זה את זה בדברים האלה׃