¹Paul, an apostle of Jesus Christ, through the will of God, and Timotheus the brother, to the assembly of God that is in Corinth, with all the saints who are in all Achaia:

¹פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וטימותיוס אחינו אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס עם כל הקדשים אשר באכיא׃

²Grace to you and peace from God our Father, and the Lord Jesus Christ!

²חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

³Blessed [is] God, even the Father of our Lord Jesus Christ, the Father of the mercies, and God of all comfort,

³ברוך האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אב הרחמים ואלהי כל הנחמה׃

⁴who is comforting us in all our tribulation, for our being able to comfort those in any tribulation through the comfort with which we are comforted ourselves by God;

⁴המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים׃

⁵because, as the sufferings of the Christ do abound to us, so through the Christ doth abound also our comfort;

⁵כי כרב ענויי המשיח בנו כן תרבה נחמתנו על ידי המשיח׃

⁶and whether we be in tribulation, [it is] for your comfort and salvation, that is wrought in the enduring of the same sufferings that we also suffer; whether we are comforted, [it is] for your comfort and salvation;

⁶והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בסבלכם הענוים אשר נסבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם׃

⁷and our hope [is] stedfast for you, knowing that even as ye are partakers of the sufferings — so also of the comfort.

⁷ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם חלק לכם בנחמה׃

⁸For we do not wish you to be ignorant, brethren, of our tribulation that happened to us in Asia, that we were exceedingly burdened above [our] power, so that we despaired even of life;

⁸כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים׃

⁹but we ourselves in ourselves the sentence of the death have had, that we may not be trusting on ourselves, but on God, who is raising the dead,

⁹ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנפשנו כי אם באלהים המחיה את המתים׃

¹⁰who out of so great a death did deliver us, and doth deliver, in whom we have hoped that even yet He will deliver;

¹⁰אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוסיף להצילנו׃

¹¹ye working together also for us by your supplication, that the gift through many persons to us, through many may be thankfully acknowledged for us.

¹¹בעזרכם אתנו בתפלתכם למען יודו רבים בעדנו על מתנת החסד שהיתה לנו על ידי רבים׃

¹²For our glorying is this: the testimony of our conscience, that in simplicity and sincerity of God, not in fleshly wisdom, but in the grace of God, we did conduct ourselves in the world, and more abundantly toward you;

¹²כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר אלהים התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא בחכמת הבשר כי אם בחסד אלהים׃

¹³for no other things do we write to you, but what ye either do read or also acknowledge, and I hope that also unto the end ye shall acknowledge,

¹³כי לא נכתב לכם כי אם מה שאתם קראים או גם ידעים׃

¹⁴according as also ye did acknowledge us in part, that your glory we are, even as also ye [are] ours, in the day of the Lord Jesus;

¹⁴ואקוה כי כאשר ידעתם אתנו למקצת אף תדעו עד תכלית כי אנחנו תהלתכם כאשר גם אתם תהלתנו ביום אדנינו ישוע׃

¹⁵and in this confidence I was purposing to come unto you before, that a second favour ye might have,

¹⁵ובבטחון הזה חפצתי לבוא אליכם מראש למען תקבלו טובה פעמים׃

¹⁶and through you to pass to Macedonia, and again from Macedonia to come unto you, and by you to be sent forward to Judea.

¹⁶ולעבר בתוככם אל מקדוניא ולשוב ממקדוניא אליכם ואתם תשלחוני אל ארץ יהודה׃

¹⁷This, therefore, counselling, did I then use the lightness; or the things that I counsel, according to the flesh do I counsel, that it may be with me Yes, yes, and No, no?

¹⁷ועתה הכי נמהר הייתי בעצתי אם אשר יעצתי לפי הבשר יעצתי והיה אצלי פעם הן הן ופעם לא לא׃

¹⁸and God [is] faithful, that our word unto you became not Yes and No,

¹⁸אכן נאמן האלהים כי דברנו אליכם לא היה הן ולא׃

¹⁹for the Son of God, Jesus Christ, among you through us having been preached — through me and Silvanus and Timotheus — did not become Yes and No, but in him it hath become Yes;

¹⁹כי בן האלהים ישוע המשיח הנקרא בתוככם על ידינו על ידי ועל ידי סלונוס וטימותיוס הוא לא היה הן ולא כי היו היה בו רק הן׃

²⁰for as many as [are] promises of God, in him [are] the Yes, and in him the Amen, for glory to God through us;

²⁰כי כל הבטחות האלהים כלן בו היו הן ובו היו אמן לכבוד האלהים על ידינו׃

²¹and He who is confirming you with us into Christ, and did anoint us, [is] God,

²¹והמכונן אותנו אתכם במשיח ואשר משחנו הוא האלהים׃

²²who also sealed us, and gave the earnest of the Spirit in our hearts.

²²אשר גם חתמנו ואשר נתן בלבנו את ערבון הרוח׃

²³And I for a witness on God do call upon my soul, that sparing you, I came not yet to Corinth;

²³ואני את אלהים אקרא להיות עד לנפשי כי בעבור היותי חס עליכם לא באתי עוד לקורנתוס׃

²⁴not that we are lords over your faith, but we are workers together with your joy, for by the faith ye stand.

²⁴לא שנמשל באמונתכם כי אם עזרים אנחנו לשמחתכם כי באמונה עמדתם׃