¹And a certain woman of the wives of the sons of the prophets hath cried unto Elisha, saying, `Thy servant, my husband, is dead, and thou hast known that thy servant was fearing Jehovah, and the lender hath come to take my two children to him for servants.`

¹ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים׃

²And Elisha saith unto her, `What do I do for thee? declare to me, what hast thou in the house?` and she saith, `Thy maid-servant hath nothing in the house except a pot of oil.`

²ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן׃

³And he saith, `Go, ask for thee vessels from without, from all thy neighbours — empty vessels — let [them] not be few;

³ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי כלים רקים אל תמעיטי׃

⁴and thou hast entered, and shut the door upon thee, and upon thy sons, and hast poured out into all these vessels, and the full ones thou dost remove.`

⁴ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי׃

⁵And she goeth from him, and shutteth the door upon her, and upon her sons; they are bringing nigh unto her, and she is pouring out,

⁵ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מיצקת׃

⁶and it cometh to pass, at the filling of the vessels, that she saith unto her son, `Bring nigh unto me a vessel more,` and he saith unto her, `There is not a vessel more;` and the oil stayeth.

⁶ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן׃

⁷And she cometh and declareth to the man of God, and he saith, `Go, sell the oil, and repay thy loan; and thou [and] thy sons do live of the rest.`

⁷ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי ואת בניכי תחיי בנותר׃

⁸And the day cometh that Elisha passeth over unto Shunem, and there [is] a great woman, and she layeth hold on him to eat bread, and it cometh to pass, at the time of his passing over, he turneth aside thither to eat bread,

⁸ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם׃

⁹and she saith unto her husband, `Lo, I pray thee, I have known that a holy man of God he is, passing over by us continually;

⁹ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד׃

¹⁰let us make, I pray thee, a little upper chamber of the wall, and we set for him there a bed, and a table, and a high seat, and a candlestick; and it hath been, in his coming in unto us, he doth turn aside thither.`

¹⁰נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה׃

¹¹And the day cometh, that he cometh in thither, and turneth aside unto the upper chamber, and lieth there,

¹¹ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה׃

¹²and he saith unto Gehazi his young man, `Call for this Shunammite;` and he calleth for her, and she standeth before him.

¹²ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו׃

¹³And he saith to him, `Say, I pray thee, unto her, Lo, thou hast troubled thyself concerning us with all this trouble; what — to do for thee? is it to speak for thee unto the king, or unto the head of the host?` and she saith, `In the midst of my people I am dwelling.`

¹³ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת׃

¹⁴And he saith, `And what — to do for her?` and Gehazi saith, `Verily she hath no son, and her husband [is] aged.`

¹⁴ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן׃

¹⁵And he saith, `Call for her;` and he calleth for her, and she standeth at the opening,

¹⁵ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח׃

¹⁶and he saith, `At this season, according to the time of life, thou art embracing a son;` and she saith, `Nay, my lord, O man of God, do not lie unto thy maid-servant.`

¹⁶ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך׃

¹⁷And the woman conceiveth and beareth a son, at this season, according to the time of life, that Elisha spake of unto her.

¹⁷ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע׃

¹⁸And the lad groweth, and the day cometh that he goeth out unto his father, unto the reapers,

¹⁸ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים׃

¹⁹and he saith unto his father, `My head, my head;` and he saith unto the young man, `Bear him unto his mother;`

¹⁹ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו׃

²⁰and he beareth him, and bringeth him in unto his mother, and he sitteth on her knees till the noon, and dieth.

²⁰וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת׃

²¹And she goeth up, and layeth him on the bed of the man of God, and shutteth [the door] upon him, and goeth out,

²¹ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא׃

²²and calleth unto her husband, and saith, `Send, I pray thee, to me, one of the young men, and one of the asses, and I run unto the man of God, and return.`

²²ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה׃

²³And he saith, `Wherefore art thou going unto him to-day? — neither new moon nor sabbath!` and she saith, `Peace [to thee]!`

²³ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום׃

²⁴And she saddleth the ass, and saith unto her young man, `Lead, and go, do not restrain riding for me, except I have said [so] to thee.`

²⁴ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך׃

²⁵And she goeth, and cometh in unto the man of God, unto the hill of Carmel, and it cometh to pass, at the man of God`s seeing her from over-against, that he saith unto Gehazi his young man, `Lo, this Shunammite;

²⁵ותלך ותבוא אל איש האלהים אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז׃

²⁶now, run, I pray thee, to meet her, and say to her, Is there peace to thee? is there peace to thy husband? is there peace to the lad?` and she saith, `Peace.`

²⁶עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום׃

²⁷And she cometh in unto the man of God, unto the hill, and layeth hold on his feet, and Gehazi cometh nigh to thrust her away, and the man of God saith, `Let her alone, for her soul [is] bitter to her, and Jehovah hath hidden [it] from me, and hath not declared [it] to me.`

²⁷ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי׃

²⁸And she saith, `Did I ask a son from my lord? did I not say, Do not deceive me?`

²⁸ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי׃

²⁹And he saith to Gehazi, `Gird up thy loins, and take my staff in thy hand, and go; when thou dost meet a man, thou dost not salute him; and when a man doth salute thee, thou dost not answer him; and thou hast laid my staff on the face of the youth.`

²⁹ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער׃

³⁰And the mother of the youth saith, `Jehovah liveth, and thy soul liveth — if I leave thee;` and he riseth and goeth after her.

³⁰ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה׃

³¹And Gehazi hath passed on before them, and layeth the staff on the face of the youth, and there is no voice, and there is no attention, and he turneth back to meet him, and declareth to him, saying, `The youth hath not awaked.`

³¹וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער׃

³²And Elisha cometh in to the house, and lo, the youth is dead, laid on his bed,

³²ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו׃

³³and he goeth in and shutteth the door upon them both, and prayeth unto Jehovah.

³³ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה׃

³⁴And he goeth up, and lieth down on the lad, and putteth his mouth on his mouth, and his eyes on his eyes, and his hands on his hands, and stretcheth himself upon him, and the flesh of the lad becometh warm;

³⁴ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד׃

³⁵and he turneth back and walketh in the house, once hither and once thither, and goeth up and stretcheth himself upon him, and the youth sneezeth till seven times, and the youth openeth his eyes.

³⁵וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו׃

³⁶And he calleth unto Gehazi, and saith, `Call unto this Shunammite;` and he calleth her, and she cometh in unto him, and he saith, `Lift up thy son.`

³⁶ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך׃

³⁷And she goeth in, and falleth at his feet, and boweth herself to the earth, and lifteth up her son, and goeth out.

³⁷ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא׃

³⁸And Elisha hath turned back to Gilgal, and the famine [is] in the land, and the sons of the prophets are sitting before him, and he saith to his young man, `Set on the great pot, and boil pottage for the sons of the prophets.`

³⁸ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים׃

³⁹And one goeth out unto the field to gather herbs, and findeth a vine of the field, and gathereth of it gourds of the field — the fulness of his garment — and cometh in and splitteth [them] into the pot of pottage, for they knew [them] not;

³⁹ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו׃

⁴⁰and they pour out for the men to eat, and it cometh to pass at their eating of the pottage, that they have cried out, and say, `Death [is] in the pot, O man of God!` and they have not been able to eat.

⁴⁰ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל׃

⁴¹And he saith, `Then bring ye meal;` and he casteth into the pot, and saith, `Pour out for the people, and they eat;` and there was no evil thing in the pot.

⁴¹ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר׃

⁴²And a man hath come from Baal-Shalishah, and bringeth in to the man of God bread of first-fruits, twenty loaves of barley, and full ears of corn in its husk, and he saith, `Give to the people, and they eat.`

⁴²ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו׃

⁴³And his minister saith, `What — do I give this before a hundred men?` and he saith, `Give to the people, and they eat, for thus said Jehovah, Eat and leave;`

⁴³ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר׃

⁴⁴and he giveth before them, and they eat and leave, according to the word of Jehovah.

⁴⁴ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה׃