¹And there was a certain man in Cesarea, by name Cornelius, a centurion from a band called Italian,

¹ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי׃

²pious, and fearing God with all his house, doing also many kind acts to the people, and beseeching God always,

²והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים׃

³he saw in a vision manifestly, as it were the ninth hour of the day, a messenger of God coming in unto him, and saying to him, `Cornelius;`

³ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס׃

⁴and he having looked earnestly on him, and becoming afraid, said, `What is it, Lord?` And he said to him, `Thy prayers and thy kind acts came up for a memorial before God,

⁴ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים׃

⁵and now send men to Joppa, and send for a certain one Simon, who is surnamed Peter,

⁵ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃

⁶this one doth lodge with a certain Simon a tanner, whose house is by the sea; this one shall speak to thee what it behoveth thee to do.`

⁶הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות׃

⁷And when the messenger who is speaking to Cornelius went away, having called two of his domestics, and a pious soldier of those waiting on him continually,

⁷וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו׃

⁸and having declared to them all things, he sent them to Joppa.

⁸ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו׃

⁹And on the morrow, as these are proceeding on the way, and are drawing nigh to the city, Peter went up upon the house-top to pray, about the sixth hour,

⁹ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃

¹⁰and he became very hungry, and wished to eat; and they making ready, there fell upon him a trance,

¹⁰והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו׃

¹¹and he doth behold the heaven opened, and descending unto him a certain vessel, as a great sheet, bound at the four corners, and let down upon the earth,

¹¹וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ׃

¹²in which were all the four-footed beasts of the earth, and the wild beasts, and the creeping things, and the fowls of the heaven,

¹²ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים׃

¹³and there came a voice unto him: `Having risen, Peter, slay and eat.`

¹³ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל׃

¹⁴And Peter said, `Not so, Lord; because at no time did I eat anything common or unclean;`

¹⁴ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃

¹⁵and [there is] a voice again a second time unto him: `What God did cleanse, thou, declare not thou common;`

¹⁵ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

¹⁶and this was done thrice, and again was the vessel received up to the heaven.

¹⁶וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה׃

¹⁷And as Peter was perplexed in himself what the vision that he saw might be, then, lo, the men who have been sent from Cornelius, having made inquiry for the house of Simon, stood at the gate,

¹⁷ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח׃

¹⁸and having called, they were asking if Simon, who is surnamed Peter, doth lodge here?

¹⁸ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס׃

¹⁹And Peter thinking about the vision, the Spirit said to him, `Lo, three men do seek thee;

¹⁹ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך׃

²⁰but having risen, go down and go on with them, nothing doubting, because I have sent them;`

²⁰לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים׃

²¹and Peter having come down unto the men who have been sent from Cornelius unto him, said, `Lo, I am he whom ye seek, what [is] the cause for which ye are present?`

²¹וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה׃

²²And they said, `Cornelius, a centurion, a man righteous and fearing God, well testified to, also, by all the nation of the Jews, was divinely warned by a holy messenger to send for thee, to his house, and to hear sayings from thee.`

²²ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך׃

²³Having called them in, therefore, he lodged them, and on the morrow Peter went forth with them, and certain of the brethren from Joppa went with him,

²³ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו׃

²⁴and on the morrow they did enter into Cesarea; and Cornelius was waiting for them, having called together his kindred and near friends,

²⁴ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו׃

²⁵and as it came that Peter entered in, Cornelius having met him, having fallen at [his] feet, did bow before [him];

²⁵ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו׃

²⁶and Peter raised him, saying, `Stand up; I also myself am a man;`

²⁶ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי׃

²⁷and talking with him he went in, and doth find many having come together.

²⁷וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה׃

²⁸And he said unto them, `Ye know how it is unlawful for a man, a Jew, to keep company with, or to come unto, one of another race, but to me God did shew to call no man common or unclean;

²⁸ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם׃

²⁹therefore also without gainsaying I came, having been sent for; I ask, therefore, for what matter ye did send for me?`

²⁹ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי׃

³⁰And Cornelius said, `Four days ago till this hour, I was fasting, and [at] the ninth hour praying in my house, and, lo, a man stood before me in bright clothing,

³⁰ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר׃

³¹and he said, Cornelius, thy prayer was heard, and thy kind acts were remembered before God;

³¹ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים׃

³²send, therefore, to Joppa, and call for Simon, who is surnamed Peter; this one doth lodge in the house of Simon a tanner, by the sea, who having come, shall speak to thee;

³²ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך׃

³³at once, therefore, I sent to thee; thou also didst do well, having come; now, therefore, are we all before God present to hear all things that have been commanded thee by God.`

³³ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה׃

³⁴And Peter having opened his mouth, said, `Of a truth, I perceive that God is no respecter of persons,

³⁴ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים׃

³⁵but in every nation he who is fearing Him, and is working righteousness, is acceptable to Him;

³⁵כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו׃

³⁶the word that he sent to the sons of Israel, proclaiming good news — peace through Jesus Christ (this one is Lord of all,)

³⁶וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל׃

³⁷ye — ye have known; — the word that came throughout all Judea, having begun from Galilee, after the baptism that John preached;

³⁷אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃

³⁸Jesus who [is] from Nazareth — how God did anoint him with the Holy Spirit and power; who went through, doing good, and healing all those oppressed by the devil, because God was with him;

³⁸את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו׃

³⁹and we — we are witnesses of all things that he did, both in the country of the Jews, and in Jerusalem, — whom they did slay, having hanged upon a tree.

³⁹ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ׃

⁴⁰`This one God did raise up the third day, and gave him to become manifest,

⁴⁰אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי׃

⁴¹not to all the people, but to witnesses, to those having been chosen before by God — to us who did eat with [him], and did drink with him, after his rising out of the dead;

⁴¹לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים׃

⁴²and he commanded us to preach to the people, and to testify fully that it is he who hath been ordained by God judge of living and dead —

⁴²ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים׃

⁴³to this one do all the prophets testify, that through his name every one that is believing in him doth receive remission of sins.`

⁴³ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו׃

⁴⁴While Peter is yet speaking these sayings, the Holy spirit fell upon all those hearing the word,

⁴⁴עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר׃

⁴⁵and those of the circumcision believing were astonished — as many as came with Peter — because also upon the nations the gift of the Holy Spirit hath been poured out,

⁴⁵והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים׃

⁴⁶for they were hearing them speaking with tongues and magnifying God.

⁴⁶כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃

⁴⁷Then answered Peter, `The water is any one able to forbid, that these may not be baptized, who the Holy Spirit did receive — even as also we?`

⁴⁷ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃

⁴⁸he commanded them also to be baptized in the name of the Lord; then they besought him to remain certain days.

⁴⁸ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים׃