¹`And thou hast made an altar [for] making perfume; [of] shittim wood thou dost make it;

¹ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃

²a cubit its length, and a cubit its breadth, (it is square), and two cubits its height; its horns [are] of the same.

²אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃

³`And thou hast overlaid it with pure gold, its top, and its sides round about, and its horns; and thou hast made to it a crown of gold round about;

³וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃

⁴and two rings of gold thou dost make to it under its crown; on its two ribs thou dost make [them], on its two sides, and they have become places for staves, to bear it with them.

⁴ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃

⁵`And thou hast made the staves of shittim wood, and hast overlaid them with gold;

⁵ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃

⁶and thou hast put it before the vail, which [is] by the ark of the testimony, before the mercy-seat which [is] over the testimony, whither I am met with thee.

⁶ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה׃

⁷`And Aaron hath made perfume on it, perfume of spices, morning by morning; in his making the lamps right he doth perfume it,

⁷והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה׃

⁸and in Aaron`s causing the lamps to go up between the evenings, he doth perfume it; a continual perfume before Jehovah to your generations.

⁸ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃

⁹`Ye do not cause strange perfume to go up upon it, and burnt-offering, and present, and libation ye do not pour out on it;

⁹לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃

¹⁰and Aaron hath made atonement on its horns, once in a year, by the blood of the sin-offering of atonements; once in a year doth he make atonement for it, to your generations; it [is] most holy to Jehovah.`

¹⁰וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה׃

¹¹And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

¹¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹²`When thou takest up the sum of the sons of Israel for their numbers, then they have given each an atonement [for] his soul to Jehovah in their being numbered, and there is no plague among them in their being numbered.

¹²כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם׃

¹³`This they do give, every one passing over unto those numbered, half a shekel, by the shekel of the sanctuary (the shekel [is] twenty gerahs); half a shekel [is] the heave-offering to Jehovah;

¹³זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃

¹⁴every one passing over unto those numbered, from a son of twenty years and upwards, doth give the heave-offering of Jehovah;

¹⁴כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃

¹⁵the rich doth not multiply, and the poor doth not diminish from the half-shekel, to give the heave-offering of Jehovah, to make atonement for your souls.

¹⁵העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם׃

¹⁶`And thou hast taken the atonement-money from the sons of Israel, and hast given it for the service of the tent of meeting; and it hath been to the sons of Israel for a memorial before Jehovah, to make atonement for your souls.`

¹⁶ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם׃

¹⁷And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

¹⁷וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁸`And thou hast made a laver of brass (and its base of brass), for washing; and thou hast put it between the tent of meeting and the altar, and hast put water there;

¹⁸ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃

¹⁹and Aaron and his sons have washed at it their hands and their feet,

¹⁹ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם׃

²⁰in their going in unto the tent of meeting they wash [with] water, and die not; or in their drawing nigh unto the altar to minister, to perfume a fire-offering to Jehovah,

²⁰בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃

²¹then they have washed their hands and their feet, and they die not, and it hath been to them a statute age-during, to him and to his seed to their generations.`

²¹ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם׃

²²And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

²²וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²³`And thou, take to thyself principal spices, wild honey five hundred [shekels]; and spice-cinnamon, the half of that, two hundred and fifty; and spice-cane two hundred and fifty;

²³ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים׃

²⁴and cassia five hundred, by the shekel of the sanctuary, and olive oil a hin;

²⁴וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃

²⁵and thou hast made it a holy anointing oil, a compound mixture, work of a compounder; it is a holy anointing oil.

²⁵ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה׃

²⁶`And thou hast anointed with it the tent of meeting, and the ark of the testimony,

²⁶ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת׃

²⁷and the table and all its vessels, and the candlestick and its vessels, and the altar of perfume,

²⁷ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת׃

²⁸and the altar of burnt-offering and all its vessels, and the laver and its base;

²⁸ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו׃

²⁹and thou hast sanctified them, and they have been most holy; all that is coming against them is holy;

²⁹וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש׃

³⁰and Aaron and his sons thou dost anoint, and hast sanctified them for being priests to Me.

³⁰ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃

³¹`And unto the sons of Israel thou dost speak, saying, A holy anointing oil is this to Me, to your generations;

³¹ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃

³²on flesh of man it is not poured, and with its proper proportion ye make none like it; it [is] holy; it is holy to you;

³²על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃

³³a man who compoundeth [any] like it, or who putteth of it on a stranger — hath even been cut off from his people.`

³³איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו׃

³⁴And Jehovah saith unto Moses, `Take to thee spices, stacte, and onycha, and galbanum, spices and pure frankincense; they are part for part;

³⁴ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃

³⁵and thou hast made it a perfume, a compound, work of a compounder, salted, pure, holy;

³⁵ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃

³⁶and thou hast beaten [some] of it small, and hast put of it before the testimony, in the tent of meeting, whither I am met with thee; most holy it is to you.

³⁶ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃

³⁷`As to the perfume which thou makest, with its proper proportion ye do not make to yourselves, holy it is to thee to Jehovah;

³⁷והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃

³⁸a man who maketh [any] like it — to be refreshed by it — hath even been cut off from his people.`

³⁸איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃