¹And it cometh to pass that Isaac [is] aged, and his eyes are too dim for seeing, and he calleth Esau his elder son, and saith unto him, `My son;` and he saith unto him, `Here [am] I.`

¹ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃

²And he saith, `Lo, I pray thee, I have become aged, I have not known the day of my death;

²ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃

³and now, take up, I pray thee, thy instruments, thy quiver, and thy bow, and go out to the field, and hunt for me provision,

³ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃

⁴and make for me tasteful things, [such] as I have loved, and bring in to me, and I do eat, so that my soul doth bless thee before I die.`

⁴ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃

⁵And Rebekah is hearkening while Isaac is speaking unto Esau his son; and Esau goeth to the field to hunt provision — to bring in;

⁵ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃

⁶and Rebekah hath spoken unto Jacob her son, saying, `Lo, I have heard thy father speaking unto Esau thy brother, saying,

⁶ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃

⁷Bring for me provision, and make for me tasteful things, and I do eat, and bless thee before Jehovah before my death.

⁷הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃

⁸`And now, my son, hearken to my voice, to that which I am commanding thee:

⁸ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃

⁹Go, I pray thee, unto the flock, and take for me from thence two good kids of the goats, and I make them tasteful things for thy father, [such] as he hath loved;

⁹לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃

¹⁰and thou hast taken in to thy father, and he hath eaten, so that his soul doth bless thee before his death.

¹⁰והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃

¹¹And Jacob saith unto Rebekah his mother, `Lo, Esau my brother [is] a hairy man, and I a smooth man,

¹¹ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃

¹²it may be my father doth feel me, and I have been in his eyes as a deceiver, and have brought upon me disesteem, and not a blessing;`

¹²אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃

¹³and his mother saith to him, `On me thy disesteem, my son; only hearken to my voice, and go, take for me.`

¹³ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃

¹⁴And he goeth, and taketh, and bringeth to his mother, and his mother maketh tasteful things, [such] as his father hath loved;

¹⁴וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃

¹⁵and Rebekah taketh the desirable garments of Esau her elder son, which [are] with her in the house, and doth put on Jacob her younger son;

¹⁵ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃

¹⁶and the skins of the kids of the goats she hath put on his hands, and on the smooth of his neck,

¹⁶ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃

¹⁷and she giveth the tasteful things, and the bread which she hath made, into the hand of Jacob her son.

¹⁷ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃

¹⁸And he cometh in unto his father, and saith, `My father;` and he saith, `Here [am] I; who [art] thou, my son?`

¹⁸ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃

¹⁹And Jacob saith unto his father, `I [am] Esau thy first-born; I have done as thou hast spoken unto me; rise, I pray thee, sit, and eat of my provision, so that thy soul doth bless me.`

¹⁹ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃

²⁰And Isaac saith unto his son, `What [is] this thou hast hasted to find, my son?` and he saith, `That which Jehovah thy God hath caused to come before me.`

²⁰ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃

²¹And Isaac saith unto Jacob, `Come nigh, I pray thee, and I feel thee, my son, whether thou [art] he, my son Esau, or not.`

²¹ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃

²²And Jacob cometh nigh unto Isaac his father, and he feeleth him, and saith, `The voice [is] the voice of Jacob, and the hands hands of Esau.`

²²ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃

²³And he hath not discerned him, for his hands have been hairy, as the hands of Esau his brother, and he blesseth him,

²³ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃

²⁴and saith, `Thou art he — my son Esau?` and he saith, `I [am].`

²⁴ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃

²⁵And he saith, `Bring nigh to me, and I do eat of my son`s provision, so that my soul doth bless thee;` and he bringeth nigh to him, and he eateth; and he bringeth to him wine, and he drinketh.

²⁵ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃

²⁶And Isaac his father saith to him, `Come nigh, I pray thee, and kiss me, my son;`

²⁶ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃

²⁷and he cometh nigh, and kisseth him, and he smelleth the fragrance of his garments, and blesseth him, and saith, `See, the fragrance of my son [is] as the fragrance of a field which Jehovah hath blessed;

²⁷ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃

²⁸and God doth give to thee of the dew of heaven, and of the fatness of the earth, and abundance of corn and wine;

²⁸ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃

²⁹peoples serve thee, and nations bow themselves to thee, be thou mighty over thy brethren, and the sons of thy mother bow themselves to thee; those who curse thee [are] cursed, and those who bless thee [are] blessed.`

²⁹יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃

³⁰And it cometh to pass, as Isaac hath finished blessing Jacob, and Jacob is only just going out from the presence of Isaac his father, that Esau his brother hath come in from his hunting;

³⁰ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃

³¹and he also maketh tasteful things, and bringeth to his father, and saith to his father, `Let my father arise, and eat of his son`s provision, so that thy soul doth bless me.`

³¹ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃

³²And Isaac his father saith to him, `Who [art] thou?` and he saith, `I [am] thy son, thy first-born, Esau;`

³²ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃

³³and Isaac trembleth a very great trembling, and saith, `Who, now, [is] he who hath provided provision, and bringeth in to me, and I eat of all before thou comest in, and I bless him? — yea, blessed is he.`

³³ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃

³⁴When Esau heareth the words of his father, then he crieth a very great and bitter cry, and saith to his father, `Bless me, me also, O my father;`

³⁴כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃

³⁵and he saith, `Thy brother hath come with subtilty, and taketh thy blessing.`

³⁵ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃

³⁶And he saith, `Is it because [one] called his name Jacob that he doth take me by the heel these two times? my birthright he hath taken; and lo, now, he hath taken my blessing;` he saith also, `Hast thou not kept back a blessing for me?`

³⁶ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃

³⁷And Isaac answereth and saith to Esau, `Lo, a mighty one have I set him over thee, and all his brethren have I given to him for servants, and [with] corn and wine have I sustained him; and for thee now, what shall I do, my son?`

³⁷ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃

³⁸And Esau saith unto his father, `One blessing hast thou my father? bless me, me also, O my father;` and Esau lifteth up his voice, and weepeth.

³⁸ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃

³⁹And Isaac his father answereth and saith unto him, `Lo, of the fatness of the earth is thy dwelling, and of the dew of the heavens from above;

³⁹ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃

⁴⁰and by thy sword dost thou live, and thy brother dost thou serve; and it hath come to pass when thou rulest, that thou hast broken his yoke from off thy neck.`

⁴⁰ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃

⁴¹And Esau hateth Jacob, because of the blessing with which his father blessed him, and Esau saith in his heart, `The days of mourning [for] my father draw near, and I slay Jacob my brother.`

⁴¹וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃

⁴²And the words of Esau her elder son are declared to Rebekah, and she sendeth and calleth for Jacob her younger son, and saith unto him, `Lo, Esau thy brother is comforting himself in regard to thee — to slay thee;

⁴²ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃

⁴³and now, my son, hearken to my voice, and rise, flee for thyself unto Laban my brother, to Haran,

⁴³ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃

⁴⁴and thou hast dwelt with him some days, till thy brother`s fury turn back,

⁴⁴וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃

⁴⁵till thy brother`s anger turn back from thee, and he hath forgotten that which thou hast done to him, and I have sent and taken thee from thence; why am I bereaved even of you both the same day?`

⁴⁵עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃

⁴⁶And Rebekah saith unto Isaac, `I have been disgusted with my life because of the presence of the daughters of Heth; if Jacob take a wife of the daughters of Heth, like these — from the daughters of the land — why do I live?`

⁴⁶ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃