1The burden of the Valley of Vision. What — to thee, now, that thou hast gone up, All of thee — to the roofs?
1משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃
2Full of stirs — a noisy city — an exulting city, Thy pierced are not pierced of the sword, Nor dead in battle.
2תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה׃
3All thy rulers fled together from the bow, Bound have been all found of thee, They have been kept bound together, Afar off they have fled.
3כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃
4Therefore I said, `Look ye from me, I am bitter in my weeping, Haste not to comfort me, For the destruction of the daughter of my people.`
4על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃
5For a day of noise, and of treading down, And of perplexity, [is] to the Lord, Jehovah of Hosts, In the valley of vision, digging down a wall, And crying unto the mountain.
5כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃
6And Elam hath borne a quiver, In a chariot of men — horsemen, And Kir hath exposed a shield.
6ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃
7And it cometh to pass, The choice of thy valleys have been full of chariots, And the horsemen place themselves diligently at the gate.
7ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃
8And one removeth the covering of Judah, And thou lookest in that day Unto the armour of the house of the forest,
8ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער׃
9And the breaches of the city of David ye have seen, For they have become many, And ye gather the waters of the lower pool,
9ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה׃
10And the houses of Jerusalem ye did number, And ye break down the houses to fence the wall.
10ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃
11And a ditch ye made between the two walls, For the waters of the old pool, And ye have not looked unto its Maker, And its Framer of old ye have not seen.
11ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃
12And call doth the Lord, Jehovah of Hosts, In that day, to weeping and to lamentation, And to baldness and to girding on of sackcloth,
12ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃
13And lo, joy and gladness, slaying of oxen, And slaughtering of sheep, Eating of flesh, and drinking of wine, Eat and drink, for to-morrow we die.
13והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃
14And revealed it hath been in mine ears, [By] Jehovah of Hosts: Not pardoned is this iniquity to you, Till ye die, said the Lord, Jehovah of Hosts.
14ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃
15Thus said the Lord, Jehovah of Hosts: `Go, enter in unto this steward, Unto Shebna, who [is] over the house:
15כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית׃
16What — to thee here? And who — to thee here? That thou hast hewn out to thee here — a sepulchre? Hewing on high his sepulchre, Graving in a rock a dwelling for himself.
16מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃
17Lo, Jehovah is casting thee up and down, A casting up and down, O mighty one,
17הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃
18And thy coverer covering, wrapping round, Wrappeth thee round, O babbler, On a land broad of sides — there thou diest, And there the chariots of thine honour [Are] the shame of the house of thy lord.
18צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃
19And I have thrust thee from thy station, And from thine office he throweth thee down.
19והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃
20And it hath come to pass, in that day, That I have called to my servant, To Eliakim son of Hilkiah.
20והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו׃
21And I have clothed him with thy coat, And with thy girdle I strengthen him, And thy garment I give into his hand, And he hath been for a father to the inhabitant of Jerusalem, And to the house of Judah.
21והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃
22And I have placed the key Of the house of David on his shoulder, And he hath opened, and none is shutting, And hath shut, and none is opening.
22ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃
23And I have fixed him a nail in a stedfast place, And he hath been for a throne of honour To the house of his father.
23ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃
24And they have hanged on him All the honour of the house of his father, The offspring and the issue, All vessels of small quality, From vessels of basins to all vessels of flagons.
24ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים׃
25In that day — an affirmation of Jehovah of Hosts, Moved is the nail that is fixed In a stedfast place, Yea, it hath been cut down, and hath fallen, And cut off hath been the burden that [is] on it, For Jehovah hath spoken!`
25ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר׃